בשבוע שעבר כתבתי על חלוקת האחריות והסמכויות בין המנכ"ל וחברי ההנהלה. השבוע אמשיך לעסוק בנושא זה, והפעם אתייחס ליחסי העבודה של המנכ"ל עם הכפופים לו, וכיצד עליו לנהל יחסים אלו כדי למקסם את הצלחת החברה כולה.
בארגונים רבים אתם עבדתי, המנכ"ל כלל לא נהג לכנס את ההנהלה.
בחברה מסוימת הייתה מתיחות רבה מאד בין המנכ"ל ואחד מבעלי התפקידים הבכירים. כתוצאה מהמתיחות אותו מנהל עבד עצמאית והמנכ"ל היה "חותך" אותו מדי פעם. בתווך ביניהם לא היה מקום לצמיחה של בעלי תפקידים בכירים אחרים, וכמובן שהחברה כולה סבלה מהמצב הקיים. השינוי קרה רק כאשר החברה הגיע עד סף התהום.
בחברה אחרת היו מנהלים שהוגדרו "סמנכ"לים" אבל המנכ"ל מיעט לקיים אתם דיונים מסודרים. כל אחד עבד עצמאית והתוצאות היו בהתאם.
כאשר התחלנו לעבוד עם שני הארגונים הנ"ל, הצעד הראשון שעשינו היה להקים את ההנהלה, שהייתה קיימת רק באופן רשמי אך לא באופן מעשי. לחברי ההנהלה הוצבו יעדי ביצוע ברורים, ולוח הבקרה (שכלל את תוצאות כל המדדים) הוצג אחת לחודש בדיון של ההנהלה.
בתוך חודשים ספורים ניכר שיפור בכל המדדים והמנכ"ל ביסס את שליטתו בחברה.
ההנהלה אינה גוף רשמי המוכר ע"י רשויות החוק ואינה נושאת באחריות כלפי הבעלים. האחריות כלפי מעלה, נשארת באופן בלעדי על כתפיו של המנכ"ל.
מה הם תפקידי ההנהלה אם כן?
מנכ"לים שונים יתנו להנהלה תפקידים ודגשים שונים.
בראש וראשונה ההנהלה היא הגוף אתו המנכ"ל מקיים חשיבה מסודרת על הנושאים המהותיים. חברי ההנהלה יציגו אחת לחודש את היעדים ואת מדדי השיפור שלהם, את התוצאות בפועל ותכנית פעולה לשיפור היכן שנדרש.
בנוסף, ההנהלה היא המקום למסור דיווחים של המנכ"ל ושל חברי ההנהלה בנושאים חשובים שונים, או פשוט העברת מידע חשוב בנושאים שדורשים "יישור קו" לרוחב הארגון כולו.
הפעלה שוטפת של ההנהלה מגבשת את חברי ההנהלה, משתפת אותם בחשיבה ומכאן בנשיאה בנטל. דיוני ההנהלה מהווים הזדמנות טובה "לאוורר" מתחים בין חברי ההנהלה ובינם לבין המנכ"ל.
המלצה
אני ממליץ לכל מנכ"ל להפעיל הנהלה בצורה מסודרת ושגרתית, להציב לכל הכפופים לו יעדים ברורים ומובנים ולעקוב אחרי ביצועם באופן שגרתי, וכך לחזק את שליטתו בחברה ובעיקר את הבקרה על פעולת החברה והתקדמותה.
