מדוע אנחנו אוהבים להתנדב?

המאמר נעזר בספר "לא רציונלי ולא במקרה" (הוצאת מטר) ובניסיונה הרב של שני לביא.
בסוף המאמר תמצאו קישור לרשימה של מאמרים שנעזרו בספר זה וקישור למאמר נוסף בנושא ההתנדבות (מנקודת מבט שונה).

באחת העמותות בהן אני חבר, מתקיימת פעילות מנטורינג, בה הבוגרים מאמנים או חונכים צעירים יותר. פרויקט המנטורינג נמשך חצי שנה לכמה עשרות משתתפים.

הפעילות מתקיימת בהתנדבות ובכל שנה יש לנו יותר מנטורים מתנדבים ממה שנדרש. העמותה מקיימת עוד פעילויות חברתיות בתוכה ועם צעירים בפריפריה, כולן על בסיס התנדבות ולא חסרים מתנדבים.

התכניות "להעז" ו"להעז ביחד" שכפלו את עצמן תחת המותג "תופסים כיוון" בתשע ערים ומתנדבים בה גם מתנדבים שאינם חברי העמותות.

מה מניע אנשים להתנדב? מה הסוד?

ומיהם הנהנים?

אתייחס לכך בהמשך.

נורמות חברתיות ונורמות שוק

דן אריאלי (Dan Ariely) כותב בספרו "לא רציונלי ולא במקרה": "...אנחנו חיים במקביל בשני עולמות - עולם שבו הנורמות החברתיות שולטות, ועולם שני שבו נורמות השוק קובעות את הכללים. דוגמה אחת לנורמות חברתיות היא בקשות ידידותיות, טובות שאנשים מבקשים זה מזה [...]

העולם השני, זה שנורמות השוק שולטות בו שונה מאד [...] הוא בנוי מיחסי קח-תן חדים וברורים: משכורות, מחירים, דמי שכירות, ריביות, עלות ותועלת. מערכות יחסים עסקיות אינן רעות בהכרח או אכזריות, למעשה הן מאפשרות הרבה דברים טובים כמו עצמאות, כושר המצאה ואינדיבידואליזם. אבל תמיד יש בהן דרישה ברורה לתועלת פחות או יותר זהה לשני הצדדים, ותשלומים לפי לוחות זמנים ידועים. בעולם של נורמות השוק אתה מקבל רק את מה שעבורו שילמת – ככה זה וזהו" (שם עמ' 72).

אריאלי מציג ניסוי מעבדה שערך יחד עם קולגה שלו, פרופסור ג'יימס היימן. הם הטילו משימה זהה על שלש קבוצות. המשתתפים  בקבוצה הראשונה קיבלו חמישה דולרים כשנכנסו לניסוי. המשתתפים בקבוצה השנייה קיבלו חצי דולר בכניסה לניסוי. ואילו המשתתפים בקבוצה השלישית לא קיבלו כסף והניסוי הוצג להם כבקשת טובה.

המשתתפים בקבוצה הראשונה (שקיבלו חמישה דולרים) השיגו כ-50 אחוז יותר מהמשתתפים בקבוצה השניה (שקיבלו רק חצי דולר). התוצאה הזו תואמת את נורמות השוק. ואילו המשתתפים בקבוצה השלישית (שלא קיבלו כסף אלא ביקשו מהם טובה) השיגו הכי הרבה (הניסוי מתואר בעמ' 73, 74).

אריאלי מסכם וממשיך: "... המשתתפים שלנו עבדו קשה יותר תחת נורמות חברתיות שלא משלמות להם כסף ופחות קשה תחת נורמות השוק שאפשרו להם להרוויח את הדולר הנכסף [...]

יש הרבה הוכחות לכך שאנשים עובדים יותר בשביל מטרה מאשר בשביל מזומן" (שם עמ' 74).

ואיך זה קשור לנושא ההתנדבות?

אריאלי מתאר את הדוגמה הבאה: "לפני כמה שנים, לדוגמה, פנתה אגודת הגמלאים האמריקנית לכמה עורכי דין ושאלה אותם אם יסכימו לספק שירות זול יותר לגמלאים נזקקים, בתשלום של כשלושים דולר לשעה. עורכי הדין סרבו. אלא שלמנהל התכנית באגודת הגמלאים היה רעיון מבריק: הוא שאל את עורכי הדין אם יסכימו לספק שירות חינם לגמלאים נזקקים. הרוב הגדול של עורכי הדין הגיב בחיוב.

מה קורה פה? איך יתכן שתשלום של אפס דולרים מושך יותר מתשלום של שלושים דולר? כשהוזכר הכסף עורכי הדין הפעילו נורמות שוק והגיעו למסקנה שההצעה לא טובה יחסית למשכורת הרגילה שלהם בשוק. אבל כשלא הוזכר כסף, הם הפעלו נורמות חברתיות והסכימו לעשות פעולה התנדבותית" (שם עמ' 74).

אריאלי מביא דוגמאות נוספות, אך נסתפק בכך.

שתמיד נהיה תמיד בצד הנותן

ההתנדבות היא חלק מהנורמות החברתיות ויש בה גם תגמול לא כספי.

נתבונן באמרה: שתמיד נהיה בצד הנותן. הפירוש הפשוט שלה הוא שנהיה בין אלו שיכולים לתת ולא נזקקים לטובה.

אלא שכל אחד יכול לתת משהו. נניח שמקום העבודה מארגן התנדבות במועדון נוער. יש מי שיכול להכין עם הנערים שיעורי בית ויש מי שיכול לשפץ ולצבוע את המקום. כל אחד יכול למצוא שם את מקומו.

ההתנדבות ממצבת אותך גבוה, בין אלו שיכולים לתת. גם כאשר, במקביל, את או אתה נהנים לקבל ממתנדבים אחרים.

למעשה, כל אחד נזקק מדי פעם לטובות מחברים וכל אחד יכול גם לתת לאחרים.

דברים נוספים שאנחנו זוכים לקבל מההתנדבות

  • ההתנדבות מאפשרת לנו לפעול למען מטרה חשובה ונותנת לנו משמעות.
  • בזכות ההתנדבות אנחנו מכירים אנשים חדשים ושטחי עניין חדשים.
    בזכות ההתנדבות שלי בפרויקט המנטורינג, שתיארתי למעלה, פגשתי את ענת מילנר כהן למדתי אימון ורכשתי לי תחום חדש של עניין, מיומנות ומקצוע. העמקתי ושכללתי את המקצועיות שלי.
  • ההתנדבות מאפשרת לנו להכיר עולמות חדשים. להגיע למקומות שלא היינו יכולים להגיע אליהם בדרך אחרת.
    אני נמנה כבר שנים רבות בין אלפי המתנדבים של השופטים בתחרות תעשייה יפה בישראל יפה. תחרות שמארגנת המועצה לישראל יפה.
    בזכות ההתנדבות שלי שם זכיתי להכיר מקרוב ולעומק עשרות חברות תעשייתיות, שלא היה לי שום סיכוי אחר להכירן. מהחברות שפגשתי למדתי המון.

התנדבות שמאורגנת על ידי החברות

שני לביא, מנהלת את עמותת רתם למען הקהילה והמיזם החברתי SocialEyes, העוסקים בפרויקטים של התנדבות עובדים. במסגרת הפרויקטים האלו מעוצבים מחדש מוסדות מגוונים של אוכלוסיות מוחלשות.

שני אומרת כי התנדבות עובדים הינה אג'נדה שכמעט כל חברה מסחרית כיום משלבת בתדירות כזו או אחרת בארגון וזאת גם לאור ביקוש המגיע מהעובדים עצמם, עובדי דור ה-Y וה-Z, שמחפשים משמעות נוספת על העבודה היומיומית.

ישנן חברות שמתנדבות אחת לשנה (לרוב בתקופה זו של השנה, סביב יום מעשים טובים ופסח) וישנן חברות שיוצאות לפרויקטים של התנדבות מספר פעמים בשבוע, זה תלוי לרוב בגודל הארגון ובאג'נדה שלו בתחום קשרי הקהילה.

התנדבות מייצרת אצל העובדים תחושת שייכות לארגון וזו משפיעה באופן חיובי על רמת המוטיבציה של העובדים, על המחויבות שלהם לארגון והופכת אותם לפרודוקטיביים יותר. כך שמעבר לתרומה לקהילה ולאוכלוסיות מוחלשות הכרוכה ביציאה להתנדבות, הארגון גם זוכה לעובדים טובים ומסופקים יותר שמצמיחים את הארגון.

במקרים רבים, היציאה להתנדבות, הינה חוויה כה מעצימה ומספקת, שעובדים שונים מתחילים להתנדב בשעות הפנאי שלהם, עם ובלי קשר להתנדבות במסגרת העבודה.

בהקשר של המוטיבציה, כותב פרופסור אריאלי: "כסף, כך מתברר, הוא לעיתים קרובות הדרך היקרה ביותר להחדיר באנשים מוטיבציה. נורמות חברתיות, הן לא רק זולות יותר, אלא שלרוב גם אפקטיביות יותר" (שם עמ' 84).          

היקף ההתנדבות בישראל

בסקר שנערך לקראת סוף שנת 2021 על ידי המכון לחקר החברה האזרחית והפילנתרופיה בישראל נמצא כי 28% מהישראלים מעל גיל 18 מתנדבים בתדירות זו או אחרת.

מתוכם 97.4% ציינו שביעות רצון גבוהה או בינונית.

יחסית שיעור ההתנדבות אינו גבוה, אבל מי שמתנדב מרוצה מהחוויה.

בכתבה שהתפרסמה בגלובס באוגוסט 2019 נכתב ששבע שנים קודם לכן, ב-2014, שיעור ההתנדבות היה נמוך יותר – רק מעט יותר מ-20%.

ככל הנראה הצמיחה בשיעור ההתנדבות מקורה בהתבגרותם של בני  דור ה-Y ודור ה-Z ובשינוי החיובי שחל בחברה בעקבות הקורונה.

סיכום והמלצה

שאלתי בפתיחה מדוע אנחנו אוהבים להתנדב.

ההתנדבות מוציאה אותנו מהמקום השגרתי בו אנחנו נמצאים ביום יום למקומות אחרים.

היא ממצבת אותנו במקום גבוה. שכן אנחנו לא רק מבצעים הוראות אלא מוכיחים לעצמנו שגם אנחנו יכולים לתת לאחרים. אנחנו "שווים", בעלי ערך.

אנחנו מתנדבים תמיד למען מטרה חשובה שנותנת לנו משמעות.

במהלך ההתנדבות אנחנו מכירים אנשים חדשים ושטחי עניין חדשים.

אפילו כאשר ההתנדבות היא במסגרת החברה שלנו, עם אנשים מתוך החברה, יש לנו הזדמנות להכיר יותר טוב את האנשים אתם אנחנו עובדים.

ההתנדבות מאפשרת לנו לבקר במקום אחר. להיות לזמן קצר מישהו אחר.

בסקר שנעשה לקראת סוף 2021 והצגתי למעלה, 97% מהמתנדבים היו שבעי רצון ברמה גבוהה או בינונית.

באופן אישי, כשאני מתבונן אחורה, איני זוכר ולו פעם אחת שלא סיימתי פרויקט או אירוע של התנדבות ולא הייתי מועצם ביותר.

ההתנדבות, כפי שמציג דן אריאלי בניסויים שערך וניסויים שערכו אחרים, היא חלק מהנורמות החברתיות שלנו. להבדיל מנורמות השוק, בהן כל פעולה מתוגמלת בכסף.

לא ניתן לערבב בין שני העולמות באותו הזמן.

או שאנחנו פועלים בנורמות החברתיות, למשל מתנדבים – או שאנחנו פועלים בנורמות השוק, למשל עושים עסקים.

שאלת סקר חשובה

האם את/ה מסכימ/ה שמערכות יחסים הן מערכות של תן וקח?

המאמר עסק בהתנדבות שהיא חלק מהנורמות החברתיות שאינן "תן וקח". "תן וקח" הם חלק מנורמות השוק, העסקים.

הסקר פורסם לראשונה לפני כחמש שנים, וההצבעה האחרונה הייתה לפני שבועות ספורים. מעניין שיותר ממחצית מהמצביעים סבורים שמערכות היחסים הן מערכות של תן וקח.

מה דעתך?

אני מזמין אותך לצפות בתוצאות ההצבעה שהייתה עד כה ולהצביע בסקר.

קישור למאמרים נוספים שעסקו בהתנדבות או בפעילות אחרת במסגרת הנורמות החברתיות

  1. מה למדתי במידברן והאם אנחנו יכולים ליישם את האחריות האישית גם במקום העבודה? פורסם בשנת 2018
  2. כיצד התנדבות של עובדים לפעילות קהילתית פועלת לטובת העסק שלכם? פורסם בשנת 2019
  3. האם נוכל לאמץ את הערכים של המידברן גם בחיי היום יום שלנו? פורסם בשנת 2021

קישור למאמרים נוספים שנעזרו בספר לא רציונלי ולא במקרה

  1. העלות הגבוהה של החינם פורסם בשנת 2020
  2. עיקרון היחסיות: עוזר למכירות אם פוגע במוטיבציה של העובדים פורסם בשנת 2020
  3. כיצד ליצור שייכות, לרתום את העובדים למטרות החברה וליצור מוטיבציה? פורסם בשנת 2020

קבלו מאמרים חדשים ישירות למייל

הצטרפו ליותר מ-5,300 מנהלים ומנהלות שכבר מנויים וקבלו מאמר מקצועי חדש ומקורי בכל שבוע.

זאב רונן

בעל ניסיון ארוך ועשיר בניהול של חברות ויחידות עסקיות בארץ ובעולם ובהקמת מיזמים. התמחותי הייחודית היא בהגדלת הרווח הנקי בחברות ובביצוע מהפכים ותפניות בחברות שהיו על סף פשיטת רגל, ובהעברתן לרווחיות.

אתר: business-excellence.co.il כתובת דוא"ל: zeev.ronen@business-excellence.co.il
2 תגובות

תודה
מאמר מענין
אני בעד התנדבות

היי דובי,
תודה על התייחסותך. התוצאה של התנדבות היא ללא ספק Win-Win

שתף/י את דעתך

מצוינות בעסקים - בפייסבוק

תגובות אחרונות בבלוג

[url=https://mexicanonlinepharmacyhq.com/]indian pharmacy online[/url] safe online pharmacies in canada
Aaronzot /
19-05-2022
[url=https://mexicanonlinepharmacyhq.com/]reputable online pharmacies no prescription requied[/url] india drugs online
Aaronzot /
19-05-2022