מהי תפיסת הקיפוד וכיצד אימוץ טכנולוגיות חדשות קשור אליה?

המאמר מבוסס על ספרו של ג'ים קולינס "גלגל התנופה: מטוב למצוין"

חברה שעבדתי אתה בעבר נקלעה לבעיות איכות מהותיות שאיימו על יכולתה לשרוד. החברה עשתה מהפך טכנולוגי. הם רכשו קו יצור חדש, עם הטכנולוגיה המתקדמת ביותר. כל המכונות בקו היצור היו מקושרות למחשב מרכזי שהעביר אליהן את תכנית היצור וגם היו מקושרות ביניהן – אך בעיות האיכות לא נפתרו.

שנה אחרי המהפך הטכנולוגי הגעתי למקום ומצאנו יחד שהמהפך הטכנולוגי לא לווה במהפך, או אפילו בשינוי, של הגישה למשאב אחר, מאד חשוב: המשאב האנושי.

ברמה החומרית היחס לעובדים היה טוב מאד. אבל לא מעבר לכך. לא היו יעדים, העובדים לא נמדדו ולא היו שותפים לחשיבה כיצד לשפר את התוצאות. לא הייתה מערכת של הדרכות וחשיבה כיצד לרתום את העובדים.
כפי שאני מוצא בחברות לא מעטות – אפילו לא היו בחברה מנהלת משאבי אנוש ומנהלת איכות (למרות שהבעיה הכי גדולה שלהם הייתה אי איכות). ההנחה הייתה שאין צורך בהן. מנהלי שטח טובים יעשו את העבודה.

אבל מנהלי השטח היו עובדים מעט יותר טובים שמונו למנהלים ולא זכו לשום הכשרה או ליווי. התוצאה הייתה שהעובדים לא היו רתומים ולא מגויסים למטרות החברה. תחלופת העובדים הייתה גבוהה מאד ומכאן גם חוסר מקצועיות.

התפתחות טכנולוגית היא כורח קיומי

במאמר שפרסמתי לא מזמן בנושא תעשייה 4.0 (מה היא תעשייה 4.0? איזו תועלת תפיקו ממנה ואיך לקבל סיוע מהמדינה?), ציטטתי את ליאור אפלבאום, המנהל של מרחב צפון של התאחדות התעשיינים שהציג את המהפכה התעשייתית הרביעית שהעולם נמצא בתוכה ואת הכורח הקיומי להיות חלק ממנה.

ליאור אמר לי: "חברות שהמנכ"לים שלהן לא נמצאים כרגע בתהליך של שינוי בתודעה, שיביא בטווח קצר לשינוי בפועל בהגדלת הפריון, שינוי בתחום ה- IT (מערכות המידע) ולשינוי בתחום הטכנולוגיה - לא ישרדו בתוך עשר שנים".

באותו מאמר ציטטתי גם את ד"ר מלכה ניר (ראשת הזירה ליצור מתקדם, שהקימה רשות החדשנות) שאמרה לי: "התעשייה המקומית עם פריון נמוך, מתחרה מול המזרח עם עלויות שכר נמוכות ומול המערב עם איכות מצוינת".

אלו הם דברים כדורבנות. אלא שהתפתחות טכנולוגית לא עומדת בפני עצמה. היא חייבת להגיע כחלק מחשיבה כוללת, או משינוי חשיבה מקיף.

התקדמות טכנולוגית צריכה להגיע כחלק מחשיבה כוללת

ג'ים קולינס (Jim Collins) כותב בספרו גלגל התנופה: מטוב למצוין (הוצאת פקר) (Good To Great) כי רק שניים מבין 84 המנהלים של 11 החברות, שהפכו מטובות למצוינות, דרגו את הטכנולוגיה כגורם מספר אחת בהתמרה של החברה שלהם מטובה למצוינת.

הדרוג הממוצע של הטכנולוגיה היה במקום הרביעי (מבין חמישה גורמים). אחד המנכ"לים אפילו לא הזכיר את הטכנולוגיה בין הגורמים למהפך שהחברה עברה.

אבל, שלא נתבלבל, כל אחת מאחת-עשרה החברות הובילה בטכנולוגיות שלה, ואימצה שינויים טכנולוגיים משמעותיים.

אחד המנהלים הבכירים של חברת נוקור (Nucor Steel), שהייתה אחת החברות שהפכו למצוינות, אמר לצוות המחקר של קולינס: "עשרים אחוזים מהצלחתנו הם הטכנולוגיה החדשה שסיגלנו, אבל שמונים אחוזים מהצלחתנו נעוצים בתרבות החברה שלנו".

"הטכנולוגיה לא יכולה להתמיר מפעל טוב למפעל מצוין, ואינה יכולה בכוחות עצמה למנוע אסון" כתב קולינס.

הדוגמה אתה פתחתי את המאמר ממחישה יותר מכל, שאין די במהפך טכנולוגי. הוא חיוני אך אינו יכול לעבוד בחלל ריק.

במקום אחר קולינס מציין כי "טכנולוגיה בלא תפישת קיפוד ברורה, ובלעדי המשמעת להישאר בתוך שלושת המעגלים, לא יכולה להפוך חברה למצוינת" (כל הציטוטים לעיל מופיעים בעמודים 220 עד 226).

מהי תפישת הקיפוד?

בפתח הפרק החמישי, קולינס מצטט מסה של ישעיה ברלין שחילק את העולם לשועלים וקיפודים. ברלין מסתמך על פתגם יווני קדום שאומר כי: "השועל יודע דברים רבים, אבל הקיפוד יודע דבר אחד גדול". השועל הוא יצור ערמומי ורב תחבולות, הוא מסוגל להמציא אלפי אסטרטגיות מורכבות להתקפות עקיפות על הקיפוד. אך בכל פעם שהשועל יסתער על הקיפוד, הקיפוד יתכרבל לכדור קטן של מחטים חדות והשועל יחזור מובס ליער.

למרות עורמתו של השועל – העולה לאין שיעור על זו של הקיפוד – הקיפוד מנצח תמיד.

צוות המחקר של קולינס מצא כי ההבדל האסטרטגי המהותי בין החברות הטובות שנעשו מצוינות לבין חברות ההשוואה טמון בשתי אבחנות בסיסיות. ראשית, הן ביססו את האסטרטגיה שלהן על הבנה עמוקה על פי שלושה מדדי מפתח (שלושת המעגלים). שנית, הן תרגמו את ההבנה הזו לתפישה פשוטה שהנחתה את כל מאמציהן. לכן הצוות של קולינס כינה זאת "תפישת הקיפוד".

צוות המחקר כינה את תפישת הקיפוד כתפישה פשוטה שנובעת מתוך הבנה עמוקה לגבי נקודת המפגש של שלושת המעגלים הבאים:

1. הדבר שאתם יכולים לעשות טוב יותר מכל אחד אחר בעולם - משמעות המשפט היא גם להבין במה אינכם יכולים להצטיין.
2. מה מניע את הצלחתכם העסקית.
3. הדברים שמסעירים אתכם. 

הטכנולוגיה ותפיסת הקיפוד

צוות המחקר של קולינס מצא כי החברות שהפכו מטובות למצוינות, אמצו טכנולוגיות חדשות כל הזמן, אך הטכנולוגיות האלו היו מחוברות כל הזמן לתפישת הקיפוד שלהן. לדבקות שלהן להישאר ממוקדים בנקודת המפגש של שלושת המעגלים.

ואיך כל זה פוגש אותנו?

אני חושש שההצגה של תפיסת הקיפוד על שלושת המעגלים שלה והצורך להגדיר את המעגלים כדרישת סף, כבר גורמת לחלק מכם להתנתק ממני. אנחנו, בישראל, אוהבים לאלתר, לפעול בלי תכנון ובטח שבלי תכנון לטווח ארוך (בחברות רבות מסרבים לעבוד אפילו עם תכנון שבועי) וכעת אני מציע להגדיר את שלושת המעגלים ולהיצמד אליהם, כדרישת סף.

צוות המחקר של קולינס חקר לא רק את המאפיינים של החברות שהפכו מטובות מצוינות, אלא גם חברות השוואה. חברות שהיו טובות, או דומות לחברות שהפכו למצוינות, עד שברגע מסוים נוצר פער. היו חברות שהפכו למצוינות ואילו חברות ההשוואה דרכו במקום או שהתקדמו לסוף חייהן.

אחד המאפיינים למה שקולינס מגדיר (בפרק 7) ככשל הסחרור של חברות ההשוואה, הוא חוסר העקביות שלהן. היעדר עקביות והיעדר הצמדות לתפישת הקיפוד היו בין הגורמים העיקריים שהביאו לסופן של חברות ההשוואה.

בעולם של היום, עם תקשורת מהירה וניידות של אנשים, טכנולוגיות וסחורות והאפשרות של כל אחד לרכוש מוצרים דרך האינטרנט – הסיכוי שהמדינה תטיל מכסים רק כדי להגן עליכם מיבוא תחרותי, הוא קלוש ביותר.

בעצם, כל חברה בכל רגע מתחרה מול יצרנים אחרים ברחבי העולם. גם אם אין לכם כוונה לייצא – אתם מאוימים ע"י יבוא זול מהמזרח או תוצרת איכותית שמיוצרת ביעילות במערב. צאו מההנחה שבכל רגע נתון יש איש עסקים או צרכן פרטי שמבקש להביא מחו"ל סחורה שמתחרה במוצרים שלכם.

סיכום והמלצה

לפני כמה שנים ביקרתי באחד המפעלים של טבע. מנהלים באותו מפעל תיארו לי עד כמה היעילות שלהם נופלת מזו של מפעלים דומים של טבע בגרמניה.

נדהמתי ושאלתי מדוע טבע לא סוגרת את המפעל. הם ענו לי שאינם יודעים, אך היה להם ביטחון שכך שזה ימשך לנצח. אז, זהו, שלא. המפעל נסגר.

כאשר ניהלתי בעבר מפעל של אסם נסטלה – לא הייתה לנו שום הנחה. כל 640 המפעלים של נסטלה נמדדו על אותה סקלה ונדרשנו להציג תוצאות מצוינות. המפעל שניהלתי אז, לא רק שלא נסגר אלא המשיך וממשיך להתייעל כל הזמן. התוצאות הטובות שהגענו אליהן בעבר, הן היסטוריה והתוצאות היום טובות הרבה יותר.

כך גם בחברת שמיר תעשיות אופטיקה שהייתי המנכ"ל שלה בעבר. עיקר המכירות שלנו אז היו ליצוא ונדרשנו להתחרות בחברות הטובות ביותר בעולם. התחרות יצרה מסורת של מצוינות והחברה ממשיכה להצטיין ולהשתפר כל הזמן.

אני שב ומזכיר את הדברים של ליאור אפלבאום וד"ר מלכה ניר, שציטטתי למעלה. הטכנולוגיה מתפתחת במהירות גדלה והולכת. אם אתם מבקשים "להישאר בתמונה", להישאר רלוונטיים ולשרוד, אתם חייבים לאמץ טכנולוגיות חדשות, להשקיע בפיתוח של מוצרים חדשים ולהתייעל. מה שעבד אתמול, כבר לא יעבוד מחר.

אבל, כאמור, הטכנולוגיה אינה עומדת בפני עצמה. הטכנולוגיה היא יסוד חשוב, אבל רק אחד היסודות ואתם נדרשים לבנות את כולם במקביל.