איכות פעם ראשונה: מדד להתייעלות מהירה בצריכת החומרים

אחד המדדים הפחות פופולאריים בתחום מדדי השיפור הינו המדד של איכות פעם ראשונה  (First Time Quality).  מדד האיכות בפעם הראשונה בודק את אחוז המוצרים במפעל שהגיעו לקו הגמר בלי בעיות בדרך, ולא נזקקו לתיקונים גם לאחר שכבר נשלחו ללקוח.

לכאורה, מי צריך את זה? הרי שלחנו את המוצר ללקוח. אפילו שמעתי בעבר טענה שתיקון מסוים של המוצר, מוזיל אותו ומגדיל את הרווחיות שלו.

נשמע הזוי?

לא ממש, בחברה מסוימת הסבירו לי, כי כאשר מוסיפים מרכיב מסוים למוצר כדי לתקן אותו, בעצם מוזילים אותו.

על כך שאלתי, אם כך מדוע לא יכניסו שינויים בעץ המוצר, יהפכו את "התיקון" לשגרה וישפרו הרווח הכללי. התשובה קשורה כמובן לאיכות של המוצר ולרווחיות האמתית שלו.

לפני כחצי שנה הצגתי כאן בתמצית את דרך המדידה של "איכות בפעם הראשונה". כעת ארחיב בנושא תהליך המדידה ואבחן את מכלול ההתנגדויות שיכולות וצפויות להופיע ברחבי הארגון, או "למה לא".

דרך המדידה של "איכות פעם הראשונה"

אופן המדידה: בדקו כמה סדרות יצור הגיעו לקו הגמר בלי שום בעיה או תיקון בדרך. חשבו את שיעור הסדרות שעברו ללא בעיה מתוך ס"ה הסדרות שיוצרו.

נתחו את הסיבות לפסילה בתהליך היצור ושפרו.

כל תיקון של המוצר (אפילו אם הוא לכאורה שולי) מגדיל את העלויות שלנו, מוסיף עבודה, מאריך את זמן האספקה (או גורם לאיחור באספקה) ובמקרים רבים גם דורש עוד חומר ולכן עוד עלויות. בדרך כלל עלויות משמעותיות שיורדות מהרווח הסופי של המוצר, ועלולות להפוך את הרווח להפסד.

התיקונים, או ה"הנצלות" כפי שנהוג לקרא לזה, מבוצעים על פס היצור עצמו, בדרך כלל תוך כדי תהליך היצור עצמו, ובמקרים רבים אינם מדווחים.

למה חשוב למדוד "איכות פעם ראשונה"?

"בשורה התחתונה" המוצר יצא מקו היצור אל הלקוח ו"קל לטאטא מתחת לשטיח" שבכלל הייתה בעיה. אין שום עדות פיזית שתצביע שהיה כאן תיקון, שבכלל הייתה בעיה.

בדך כלל אנחנו מעדיפים להצניע תקלות שקרו לנו. אפילו בבית, כאשר נשברת לנו כוס, נמהר לנקות ולהעלים ראיות... ואם כך בביתנו, קל וחמר במקום העבודה, במקום בו תלויה פרנסתנו.

גם כאשר מתייחסים למדד של איכות פעם ראשונה, מתבצע "מו"מ" בנוגע לגבולות המדידה – או – מה בדיוק נקרא "תקלה" במוצר? על מה צריך לדווח במסגרת המדידה? יש שאיפה לעגל פינות ולא לדווח על כל התיקונים.

אם נצליח ליצור תרבות ארגונית של שקיפות, דיווחים וניתוח של הכשלים, נוכל להגיע לפתרונות ולמנוע את ההישנות של הכשלים.

אם איננו מצליחים ליצור יחסים של אמון ושקיפות בדיווחים, נוכל לעלות על הכשלים כאשר ננתח כמה חומרים נכנסו לקו היצור וכמה תוצרת יצאה. הפער כולל גם חומרים שנצרכו לצורך התיקונים.

תרבות של שקיפות ויושר בדיווח

אם נצליח להטמיע את מטרות החברה בכל הדרגים ולזכור שאנחנו מחפשים להתייעל, לבזבז פחות חומרים ועבודה, נוכל להתקדם לעבר המטרה של הגדלת הרווח.

אחרי הנחלת המטרות בקרב העובדים, כדאי שגם המנהלים בדרגים הנמוכים הגבוהים יותר יזכרו מה המטרה.

אם אנחנו רוצים ליצור שקיפות בדיווחים ולקבל מידע על בעיות שקרו, טוב יהיה אם נקדם בברכה כל דיווח ולא נטיף מוסר או ננזוף בעובד שעשה טעות.

המלצה

אני ממליץ להכליל את המדד של איכות פעם ראשונה ברשימת המדדים שיש עליהם מעקב שבועי וחודשי, להתייחס לכל תיקון, קטן כגדול, וליצור שיפור.

תרבות של שקיפות ודיווחים מלאים, מתחילה באופן הקבלה של המידע ע"י המנהלים.