איך אתם נוהגים כאשר העובדים אצלכם שקועים בסמרטפון במהלך העבודה?
או כאשר נדמה לכם שתדירות הפסקות העישון עוברת את הגבול לטעמכם?
אני מגיע לחברות בהן ברור לכולם שהשימוש בסמרטפון מותר רק בהפסקות ולעומתן חברות בהן המנהלים מתבוננים בתסכול אך לא עושים מאומה כאשר העובדים שקועים בסמרטפון על חשבון העבודה.
אני מכיר מקומות עבודה שלא מתמודדים עם עובדים שמעשנים ליד המכונות ולעומתם מקומות אחרים בהם ברור מאד שלא מעשנים ליד קו היצור ובנוסף יש כללים מאד ברורים לגבי היציאה להפסקות עישון.
באותו אופן גם עם בעיות משמעת אחרות.
מי שקורא את המאמרים בבלוג הזה, מכיר את דעתי שהעובדים הם אלו שיוצרים, או יכולים ליצור, את היתרון היחסי של כל חברה. כדי להשיג זאת אנחנו צריכים לרתום את העובדים למטרות החברה, לגייס אותם.
האם יש סתירה בין הרתימה של העובדים ובין אכיפה של נהלי משמעת?
אני פוגש מנהלים שחוששים לקבוע נהלי משמעת, או מתקשים לאכוף נהלים קיימים ולא פעם הם מצדיקים לעצמם את היעדר הנוכחות הניהולית שלהם בחששם מהשפעה שלילית על יחסי העבודה ועל רתימת העובדים.
האמנם? האם הכלה של כללי המשמעת תפגע ביחסי העבודה?
כדי לתת תשובה לשאלה זו בואו נסתכל במראה: כיצד את או אתה הקוראים מתייחסים להפרה של חוקים או כללים בסביבה הקרובה?
למשל, חניה במקומות השמורים לנכים, או זריקת פסולת במרחב הציבורי ואפילו הפרה של הכללים במקום העבודה. נכון, בדרך כלל, נחריש ולא נמלא את מקומם של המנהלים או של שומרי החוק. לא נעיר למי שלוקח את החוק לידיו או מנצל את החולשה של המנהלים. יותר מכך, תופעת ה"אני לא פראייר" יכולה לצרף גם אותנו למפירים, אבל אני חושב שכולנו מעדיפים לחיות ולעבוד בסביבה שמקיימת נורמות וכללים שמקדמים את הסדר הציבורי.
נחזור למקום העבודה.
כל העובדים מבינים שכאשר הם שקועים בסמרטפון שלהם, תשומת הלב שלהם לביצוע העבודה יורדת באופן ניכר.
אם העובד מפקח על מכונה פועלת, תשומת הלב שלו יורדת והוא לא יהיה ער לנזקים אפשריים. אם התפוקה תלויה בעובד ששקוע בסמרטפון שלו, היא תרד באופן משמעותי.
לכן כאשר המנהלים יקבעו כללים ויאכפו אותם העובדים יקיימו אותם ואפילו יעריכו יותר את המנהלים.
יש מנהלים שלא יאפשרו להכניס טלפונים לישיבות ויש אחרים שבעצמם יהיו שקועים בשיחות טלפון תוך כדי שהם מנהלים ישיבה.
כל עוד אתם מאמינים בכללים שאתם קובעים, נותנים דוגמה אישית ושומרים על הכבוד של העובדים, אל תחששו לקבוע נהלים ולאכוף את הנהלים שקבעתם.
סיכום והמלצה
אל תחששו לאכוף את נהלי המשמעת בחברה. משמעת אינה מילת גנאי ואינה בסתירה למנהיגות או לגיוס ורתימה של העובדים למטרות החברה.
ככל שתציגו נחישות ודבקות בהקפדה על הגבולות של המשמעת, כך העובדים יבדקו אתכם פחות.
לסיום אני מבקש לתת כמה המלצות של עשה ואל תעשה:
1. אני ממליץ לכם לקבוע מועדים ברורים להפסקות, לקבוע נהלים מאד ברורים לגבי שימוש בטלפונים הניידים, המותר והאסור בנושא עישון, סדר וניקיון בעמדת העבודה וכל מה שקשור לחי היום יום בעבודה.
2. לתת דוגמה אישית בקיום הנהלים.
3. לאכוף את הנהלים.
4. לשמור על הוגנות. לא לוותר או להעלים עין כאשר עובדים חזקים מפירים את נהלי העבודה. לא פעם, העובדים ינסו אתכם ויבדקו עד כמה אתם נחושים בביצוע ואכיפה של הנהלים.
