נכתב בשיתוף ע"י ד"ר נאוה קליין ואביב לנדאו-ארצי.
רבות דובר על החשיבות של ניהול תחקירים בארגון ככלי לאיתור כשלים וטעויות, ויצירת שיפור ומצוינות. כל מנהל ואף כל עובד יתחבר לרצון ללמוד מטעויות ולא להיות מעורב בתקלה חוזרת או תקלה שניתן היה למנוע אותה. יחד עם זאת, היישום של תרבות ארגונית המעודדת תחקירים הינו מאתגר במיוחד.
תחקיר אינו יכול להיעשות באופן מיטבי ומועיל באווירה שאינה תומכת בו. במקרה זה, הסבירות שתחקיר יהפוך לחקירה ובמקום למידה אירגונית אפקטיבית ניצור תחושה של חיפוש אשמים במקום לקיחה וקבלת אחריות אישית וצוותית, הינה גבוהה.
ומה כוונתנו, כאשר אומרים שתחקיר אינו יכול להיעשות באווירה שאינה תומכת? מה באווירה נדרש כדי לייצר תחקיר טוב?
איך נוכל לייצר אווירה ארגונית שתומכת בתרבות של תחקירים והסקת מסקנות?
אחד העקרונות הבסיסיים שעומד במרכזו של מאמר זה הוא שניהול תחקירים שוטף מושפע ומשפיע על התרבות הארגונית, עד ליכולתנו לנווט את הארגון בין תקיעות הישרדותית של לבין פתיחות יוזמתית.
נתחיל ונאמר כי תחקיר, וכל כלי המשמש לפתרון בעיות, מתחיל את דרכו ככלי אנליטי או כשיטה מובנית המחולקת לחלקים שנבנים זה על גבי זה עד להטמעת הפתרון. באיסוף הממצאים ובשאלת שאלות כדי להגיע לסיבות השורש (כלי ה-5why ועוד).
שלבים אלו, של איסוף הממצאים וקבלת הדעות השונות ונקודות המבט שמתארות את המקרה, דורשים הרבה מעבר לשימוש בשיטה או בכלי הנדסי לפתרון. לשלבים קריטיים אלו, נדרשות מיומנויות נוספות של ערכי הכבוד וההקשבה לאחר, שמהווה בסיס לרכישת מכלול המיומנויות ההכרחיות במאה ה-21 עפ"י הצורך.
עקרון זה מחייב אותנו לצייד את הצוות ואת מוביל התחקיר ביכולות אלו ולהנחות אותם לייצר אווירה מכילה ועוטפת שבה יהיה לכל אחד מהמעורבים רצון כן לשתף, להעלות ספיקות, לשאול שאלות ברמת הפילוסופיה המעשית ולייצר שיח מכבד ופתוח בשקיפות ונקיים ממחלת הביקורת והשיפוט.
בזכות יישום צמד ערכי הכבוד וההקשבה תוכלו ליצור תועלות רבות ומגוונות בזכות יכולתם לייצר את "הפארטו החדש" לקידום התחקיר, להצלחתו ומניע לשיפור ולשדרוג הביצועים בשטח. ניתן להגשים הצלחה זו ע"י טיפוח ופיתוח חברי הצוות תוך הקשבה אותנטית, כנה ומבינה, שמובילה ליצירת תפישה חדשה המשותפת לכולם.
הובלת התחקיר אם כן, איננה רק קיום שיטה ויישומה. נדרש להעמיד מוביל תחקיר אשר יידע לרתום, להוביל ולתת מקום מתוך כבוד ושיתוף לכל המעורבים, ולהעבירם את כל השלבים עד הטמעת הפתרון, המתבטא באחריות ובמנהיגות אישית וצוותית.
כיצד שימוש בתחקירים בפני עצמו מעודד תרבות של למידה, הסקת מסקנות ושיפור?
התיאור מעלה מייצר מומנטום שמזין את עצמו, ככל שנרבה בתחקירים ונעודד את ההקשבה, את העשייה הצוותית והשיח הפתוח - נראה איך המעגל נסגר בצורה מושלמת. התחקיר יהפוך לנכון ולמדויק יותר, ההסתברות למציאת גורמי השורש תעלה וההטמעה תהא קלה יותר. האוירה גם היא תשתנה.
ריבוי התחקירים יגרום בהכרח לנורמות עבודה ונורמות התנהגות של הקשבה, פתיחות ושיתוף ומכאן, לתרבות של למידה ארגונית אפקטיבית.
מתחקיר לחדשנות
מכאן נעבור לחלק השני במשוואה. יצירה של שיתוף ושיח מכבד עם הקשבה ממוקדת, תיצור סביבה נוחה לחילופי רעיונות ועידוד לחשיבה יצירתית ויוצרת שכל כך נדרשים למגה-שינויים שהעולם עובר מכל ההיבטים.
הקצב המהיר של האירועים בכלל כולל אירועים בלתי צפויים (כמו שינויי אקלים קיצוניים, מלחמת רוסיה באוקראינה "הגיאו-פוליטית" ובעקבותיה העלאת הריבית ויוקר המחיה) ומחייב אותנו בגמישות מחשבתית, ומכאן נמשיך ונתאים עצמנו לדרישות המאה ה-21.
החברים שמובילים את תהליך התחקיר בגמישות מחשבתית, בזכות יישום ערכי הכבוד וההקשבה מוערכים משמעותית יותר. מנהיגים שמקשיבים באמת ובכנות משמשים דוגמא אישית ואנשים ילכו אחריהם בעשייה משותפת.
היעדר הפחד לשגות או לבטל רעיון בתחילת דרכו תייצר נינוחות בארגון לשיחה ועידוד יצירתיות מתוך תפישה ש"יזמים חושבים פתרונות" ומפה הדרך לחדשנות, קרי זיהוי הזדמנויות והצעת הערך תהא קצרה באופן משמעותי.
סיכום
תחקיר הינו כלי שיטתי ללמידה של אירוע, כשל או הצלחה, שקרה בעבר כדי שנוכל לשפר את ההווה והעתיד. כדי שתחקיר יהא מועיל הוא צריך סביבה תומכת שתאפשר את הפתיחות הנדרשת למיפוי הממצאים, הבנת סיבת השורש ויישום הפעולות המתקנות. פתיחות זו שמושתתת על הקשבה וכבוד לחברי הצוות מייצרת תרבות אירגונית פתוחה אשר מאפשרת ריבוי דעות, עבודת צוות ומחוברות עובדים גבוהה. בסביבה כזו יהיה ערך ללמידה ויינתן מקום ליצירתיות אשר תוביל את הארגון להיות ארגון חדשני ומתפתח.
