לפני כמאה שנה הגה ד"ר אדלר את הפסיכולוגיה החברתית בוינה, שעקרונותיה הולכים ומושרשים במערכות חינוך פורמליות ולא-פורמליות וזולגים לאספקטים אחרים בחיים.
בבואנו לבחון דרכי ניהול מתוקנות לשיפור הרווחיות הארגונית, ראוי לבחון את שיטות הפסיכולוגיה החברתית ויכולתה לשנות את ההתנהלות של העובדים, המוטיבציה והיעילות שלהם והתפוקות הנובעות מכך.
איך מתנהל עובד בארגון?
יום העבודה החל. העובד מגיע ל"פס הייצור " שלו, (במפעל או מול ערמת הניירת הממתינה לו במשרד) ומתחיל לעבוד על פי הנהלים שהוכתבו לו.
הוא יודע שהדרך שהוא עושה את מה שהוא צריך לעשות אינה הדרך הטובה ביותר או המהירה או היעילה, אך זה מה שאמרו לו לעשות ומה שחשוב לו זה הלחם בבית, והוא ימשיך לעשות את מה שאמרו לו אתמול. אסור להתווכח. אסור להיות יותר חכם מהמנהל. לשמור על פרופיל נמוך לימדו אותו החיים.
רגע רגע....מיהו העובד?
אדם. מאחורי כל בעל תפקיד עומד אדם. בעל רגשות, משפחה, צרכים, רצונות.
והאדם....מה הוא צריך?
צריך לחם, תחושת בטחון, קורת גג ובל נשכח כי משחר הילדות מלמדים אותנו להיות חלק. ממשהו. חלק ממשפחה, מגן. מכיתה. חלק מלאום. מדת. מקהילה. אוהדים של קבוצת כדורגל או מפלגה. כל אחד על פי השקפתו מדגיש או מחזק מקטעים אחרים, ומדוע ?
אדלר ביסס את התיאוריה הזאת בכתביו וכינה זאת "שייכות". כל אדם באשר הוא זקוק להרגיש שייך, כמעט כמו הצורך שלו במזון. זה חלק מהביטחון שלנו בחיים, האחיזה בקבוצה.
הורים ובתי ספר מטפחים ומבססים את תחושת השייכות אצל הילדים, על מנת לקבל מהם שיתוף פעולה. ילד שמרגיש שקשובים לו, שמשתפים אותו - ישמח לסייע במטלות הבית, לעומת ילד שמרגיש בודד או שלא מקשיבים לצרכיו באותו בית. העובד, שעובד לפחות 40 שעות בשבוע בעבור שכר מינימום, בקושי מקיים את משפחתו אך זקוק לכל אגורה, מה הוא מבקש? להרגיש שייך, להיות חלק ממשהו, שמקשיבים לו, שרואים אותו.
איך יוצרים תחושת שייכות?
שייכות יוצרים באמצעות הקשבה ושיתוף.
הקשבה לצרכים, הקשבה לרעיונות.
שיתוף ורתימה למטרות הקבוצה, שיתוף בעשייה שאינה עבודה ישירה, שיתוף רעיונות.
במשפחה, פגישה משפחתית הכוללת ילדים בכל גיל, המאפשרת לכולם לומר את אשר על ליבם, להציע רעיונות לשיפור סדר היום – תייצר מערך של משתפי פעולה משומנים וממושמעים, שכן הם היו שותפים בהחלטה על סדר היום החדש.
בחברה/מפעל – צוותי עבודה המתכנסים אחת לתקופה, באופן קבוע, על מנת לשמוע ולאסוף רעיונות, שחלקם ייושמו – ישפרו את תחושת הערך של כל פרט, שכן הוא שייך למערכת, הקול שלו נשמע, והוא מחויב למקום יותר מקודם, כי הוא תורם באופן ישיר להצלחתו המיטבית. עובד זה לא ירצה להחליף מקום עבודה תמורת תוספת שכר מזערית, כי לא בטוח שבמקום החדש יקבל את ההטבה הרגשית המשמעותית לתחושתו כאדם.
איך מתגמלים שיתוף פעולה?
תגמול של שייכות אינו נמדד בכסף. הוא נמדד בתחושה ערך, בכבוד עצמי. בתובנה שיש לי מקום שצריכים אותי, שאני לא רק בורג במערכת.
ילד יתוגמל במילות הערכה והודיה, בעצם זה שבפעם הבאה יקשיבו לו שוב ויהיו ערים לצרכיו.
יש להבחין כי תגמול כספי יש להינתן רק בעבור עבודה שהוגדרה בחוזה העסקה.
שייכות היא רגש ולכן התגמול הוא רגשי, ערכי. בתעודה, בארוחה חגיגית, במילות הוקרה קבל עם.
לסיכום
ניתן לומר כי רעיונות ועקרונות בסיסיים מניהול קשרי משפחה בהחלט ניתנים להשלכה על ניהול מודרני תקין ויעיל בחיי ארגון פעיל ורווחי.
