הטכניקה של הוספת ממד - כלי נוסף לחשיבה המצאתית שיטתית (SIT)

המאמר מבוסס על הספר "לחשוב בתוך הקופסה" (בהוצאת כנרת זמורה ביתן) המתאר את שיטות העבודה שפותחו ע"י חברת SIT.

זה המאמר החמישי בסדרת המאמרים בהם אני מציג בעזרת הספר הנ"ל, כלים לחשיבה המצאתית שיטתית (SIT).

המאמר הראשון עסק בטכניקת ההחסרה, השני בטכניקת החלוקה, השלישי בטכניקת ההכפלה והרביעי בטכניקה של איחוד משימות. בסיום המאמר תמצאו קישורים לארבעת המאמרים הקודמים.

SIT – Systematic Inventive Thinking

חברת SIT פיתחה את הטכניקות המתוארות בספר ככלי ליצירה של חשיבה פורצת דרך היכן שהיא חסומה ע"י קיבעון ופרדיגמות שונות. הטכניקה הזו, יחד עם שאר הכלים שהחברה פיתחה מתוארים בספר "לחשוב בתוך הקופסה" (Inside The Box). הספר נכתב ע"י דרו בויד (Drew Boyd) ויעקב גולדנברג (Jacob Goldenberg).

דוגמה להוספת ממד

הדוגמה הראשונה שהמחברים מביאים היא הזיקית. צבע עורה של הזיקית משתנה כאשר הצבע של הסביבה בה נמצאת הזיקית משתנה.

דוגמה נוספת היא הכוסות לשתיה חמה שאני מניח שאתם מכירים. כוסות שרק כאשר יש בהן משקה חם והכוס מתחממת, מופיעה תמונה מסוימת על הכוס.

יש כאן שני מאפיינים: החום של הכוס והופעת תמונה. כאשר מאפיין אחד, הבלתי תלוי, שהוא החום של הכוס, גדל, המאפיין השני, התלוי, הוא התמונה "הנסתרת" מופיע לנו.

את הדוגמה הזו לקחו לא רק לשעשוע אלא גם כאמצעי בקרה. למשל, סרט פלסטיק ששמים על המצח של התינוק. אם לתינוק יש חום גבוה, משתנה הצבע של הסרט.

דוגמה לעבודה עם הטכניקה של הוספת ממד

לפני שבועיים פרסמתי כאן מאמר בו דנתי בשאלה "מה חושבים הלקוחות על אנשי השירות ששלחתם אליהם?".

בהמשך למאמר ההוא, בואו ונבחן כיצד חברה ליצור ומכירה של מדיחי כלים ביתיים, יכולה לשפר את שביעות הרצון של הלקוחות וכך להגדיל המכירות בעזרת הטכניקה של הוספת ממד.

המטרה: לקוחות שבעי רצון.

משתנים בלתי תלויים יהיו:

• חלקים איכותיים (שמבצעים שטיפה טובה ועובדים לאורך זמן)
• המדיח מסופק במועד המוסכם
• אנשי שירות מקצועיים בהיבט הטכני
• אנשי השירות קבלו הכשרה לעבודה מול לקוחות
• אנשי השירות מגיעים לבית הלקוח וסוגרים קריאה עד ארבע שעות מקריאה

משתנים תלויים יהיו:

• הכלים יוצאים נקיים
• המדיח עובד היטב לאורך שנים
• המתנה של הלקוח לשירות. הלקוח לא ממתין לשירות לפתרון של התקלות
• חוויית השירות של הלקוח. חוויה מעולה

בשלב הבא נרשום את המשתנים בטבלה (הבלתי תלויים יהיו בטור הימני והתלויים בשורה העליונה). נסמן את הקשר בין כל שני משתנים: אם יש תלות בין שני משתנים נרשום "1" ואם אין תלות נרשום "0".

לצורך הניתוח של התוצאות נסביר להלן, שלב אחרי שלב, את דרך העבודה.

איך לעבוד בטכניקה של הוספת ממד

1. ערכו רשימת משתנים. בכל ארבעת הטכניקות הקודמות של חשיבה המצאתית שיטתית, התחלנו ברשימת המרכיבים בעולם הסגור של המוצר או השירות, בטכניקה של הוספת ממד, עלינו לזהות רק את המשתנים. הדברים הניתנים לשינוי ולא את המרכיבים.
   בדוגמה למעלה זיהינו רשימה של כמה משתנים שאספתי לצורך הדוגמה. אני מניח שקבוצת חשיבה רבגונית של עובדים ומנהלים הייתה מזהה עוד משתנים.
2. חלקו אותם למשתנים בלתי תלויים ומשתנים תלויים. את המשתנים הבלתי תלויים רשמנו בטור הימני ואת המשתנים התלויים רשמנו בשורה למעלה.
3. מלאו את הטבלה על סמך יחסי התלות בין כל זוג משתנים. כאשר יש תלות בין שני משתנים, רשמו את הספרה "1". כאשר אין תלות, רשמו את הספרה "0". למשל אם אנשי השירות של החברה נענים לכל קריאת שירות ויש להם ידע מקצועי וחלקים לסגור את הקריאה במקום (כלומר לפתור את הבעיה) עד ארבע שעות מהקריאה של הלקוח, אז:
   1. אין לכך השפעה על קבלת כלים נקיים לאורך השנים שהמדיח עובד, ולכן נרשום "0" במשבצת המתאימה (שורה תחתונה וטור שני מימין).
   2. באותו אופן נרשום "0" במשבצת שבשורה התחתונה ובטור השלישי מימין. כי להגעת אנשי השירות וסגירת הקריאה בתוך ארבע שעות, אין השפעה על אורך החיים של המדיח.
   3. לעומת זאת במשבצת שבשורה התחתונה ובטור הרביעי מימין נרשום "1", כי יש תלות בין המשתנה הבלתי תלוי שבחרנו ובין המשתנה התלוי: "הלקוח לא ממתין לשירות".
   4. באותו אופן נרשום "1" במשבצת התחתונה משמאל. כי לפתרון מהיר של הבעיה תהיה השפעה חיובית על חוויית שירות מעולה של הלקוח.
4. מלאו את הטבלה על סמך יחסי הגומלין האפשריים (אפשריים אבל שאינם קיימים כרגע).
   צרו תלות חדשה לכל מצב של "0". כלומר האם יתכן מצב שבו תהיה תלות בין שני משתנים עצמאיים וכרגע לא זיהינו תלות כזו?
   לדוגמה, האם תיתכן תלות בין "חלקים איכותיים" ובין "הלקוח לא ממתין לשירות"?
   כן, תיתכן תלות כזו אם וכאשר החלקים יהיו כל כך איכותיים ועמידים לתלאות הזמן כך שאינם מתקלקלים ולא נדרש שירות.
   כעת רשמו בטבלה חדשה את הספרה "1" בכל מקום שיצרתם תלות חדשה שלא הייתה קודם. זה יהיה סימן לחדשנות אפשרית.
   הטבלה החדשה, אם כן, היא הטבלה של החדשנות האפשרית.
5. דמו לעצמכם את התלות החדשה ובדקו את התועלות.
   בדקו האם יש תועלת במצב החדש. למשל, בדוגמה למעלה, האם יש תועלת ללקוח בקבלת מדיח ללא תקלות? מהו גודל השוק האפשרי של לקוחות שיהיו מוכנים לשלם על מדיחים ללא תקלות? החדשנות יכולה להיות מציאת הדרך ליצור מדיחי כלים ביתיים עם מעט חלקים מצד אחד, ומהצד השני שהחלקים יהיו עמידים לאורך זמן אך לא יותר יקרים, או לפחות לא הרבה יותר יקרים. נראה דמיוני? לא בהכרח, כאן טמון המפתח לחדשנות אמיתית.
   תחשבו על מהפיכת השעונים הדיגיטליים שעשו היפנים בעבר ופגעו בבטן הרכה של תעשיית השעונים השוויצריים, או על שואב האבק ללא שקית ועוד המצאות מהפכניות שבזמן אמת, נראו ליצרנים של אותה עת, כלא אפשריים.
6. האם הרעיון ישים?
   אם אתם מזהים תועלת פוטנציאלית בשלב 5, עליכם לשאול את עצמכם האם הרעיון ישים? האם ניתן לייצר אותו והאם יהיה לו שוק (פוטנציאל מכירות)?
   כאן אתם צריכים להיות מאד זהירים. שכן במגבלת הקיבעונות הקיימים, ברגע שנדרשת חדשנות שחורגת מהשגרה אליה הורגלנו – התשובה הכמעט אוטומטית תהיה דחיה של הרעיון.
   נמשיך עם הדוגמה למעלה ונשאל האם נדרש ליצר מדיח כלים ביתי ללא תקלות לאורך שנים? האם אנחנו לא יכולים לשטוף את הכלים ביד כמה ימים? מי יהיה מוכן לשלם את המחיר הנדרש כדי לקבל מדיח כלים ללא תקלות.
   אלא שזוהי בדיוק החשיבה מהדפוס הישן. ממה שקיים היום. יום אחד תקום החברה שתדע לייצר מדיח ללא תקלות ובמחיר זהה או אף נמוך יותר מהמדיח הקיים היום. ואנו (בתור יצרני המדיחים שבדוגמה) נעמוד נכלמים מול השוק שנעלם לנו.

הערה: אל תלכו שבי אחרי הדוגמה הדמיונית והמחשבה שאצלכם התמונה היא שונה. כי היא לא. אם תבצעו חיפוש אחרי חדשנות, תמצאו את עצמכם בקלות, באותו מצב. חדשנות היא בהכרח משהו אחר, שונה מהקיים. ומשכך היא עלולה להיתקל בהתנגדות. בפרט בחברות וותיקות וממוסדות שמצליחות היום, או הצליחו בעבר. שם עלולה להתפתח ההתנגדות הכי חזקה.

מכשולים נפוצים בהוספת ממד

(שם בעמ' 234, 235)

כאשר אנו מנסים להשתמש בטכניקה של הוספת ממד ישנם כמה מכשולים נפוצים שבד"כ עולים:

• אל תתבלבלו בין מרכיבים למשתנים. בטכניקות הקודמות עסקנו בעולם הסגור של המרכיבים. הטכניקה של הוספת ממד עושה שימוש במשתנים, או מאפיינים. אלו הם דברים שמשתנים במוצר. למשל התמונה שהופיעה על הכוס כשהיא התחממה. הכוס היא מרכיב ואילו החום שלה והתמונה שהופיעה הם משתנים. או החלקים במדיח הכלים הם מרכיבים ועבודה טובה לאורך זמן היא משתנה או מאפיין.
• קחו את הזמן וערכו טבלה נכונה של המשתנים התלויים והבלתי תלויים. עבודה יסודית תבטיח לכם שלא תחמיצו הזדמנויות לחדשנות.
• עם בחירת אחת המשבצות נסו סוגים שונים של קשרי תלות. שני משתנים יכולים להיות תלויים זה בזה בדרכים שונות. למשל, בקשרי תלות "חיוביים", גדילה של אחד המשתנים מגדילה את המשתנה השני. או קשר תלות הפוך. כאשר המשתנה הבלתי תלוי קטן, המשתנה התלוי גדל.
• צרו תלות רק בין משתנים הנמצאים בשליטתכם. ניתן ליצור תלות בין שני משתנים "פנימיים" במוצר או בשירות, מכיוון ששניהם נמצאים בשליטתכם. או בין משתנה פנימי למשתנה חיצוני, שאינו בשליטתכם (למשל, מזג האויר). אבל לא ניתן ליצור תלות בין שני משתנים חיצוניים מכיוון ששניהם אינם בשליטתכם. למשל, תלות בין מזג האויר והשעה ביום.

סיכום והמלצה

ארבעת הטכניקות הראשונה של חשיבה המצאתית שיטתית שהצגתי כאן ע"פ הספר "לחשוב בתוך הקופסה", אינן מובנות מאליהן.

הטכניקה שהצגתי הפעם, היא אף פחות טריוויאלית. ארבעת הטכניקות הקודמות עסקו במרכיבים מתוך העולם הסגור של המוצר או השירות. קל היה לרשום אותם ולהתקדם.

הטכניקה הנוכחית עוסקת במשתנים, או המאפיינים של המוצר או השירות. רשימה כזו היא בהכרח יותר חמקמקה ופחות מיידית.

אם נסתכל סביבנו נבחין בלא מעט מוצרים שהוסיפו להם ממד. כמו הספלים שתיארתי למעלה, סרטים למדידת חום לתינוקות, עדשות משקפיים שמתכהות באור השמש ועוד, ועוד.

יותר מורכב לקחת את השיטה שתוארה למעלה ולפתח בעזרתה מוצרים או שירותים בעלי חדשנות.

אני ממליץ לעצור מדי פעם את המרוץ אחרי השוטף ולהתכנס לסדנאות ייעודיות לחשיבה על חדשנות.

בכל פעם שאני עוסק בחשיבה שמטרתה חדשנות או מציאת פתרונות לבעיות "לא פתירות" – אני מזכיר לשתף כמה שיותר אנשים שאינם מעורבים בחשיבה היום יומית. כלומר ללא ההנהלה הבכירה.

ההנהלה הבכירה שמעורבת באופן שוטף בחשיבה ובהתמודדות עם האתגרים של החברה, נותנת את מה שיש לה כל הזמן.

רעיונות חדשים ואף חדשניים, יגיעו בקלות רבה יותר מאנשים (מנהלים ועובדים) שאינם חלק מההנהלה הבכירה ולכן הם מחזיקים בתרמילם את שרביט ההזדמנויות לחדשנות (אם לעשות פראפרזה על הפתגם המפורסם של נפוליון).

ראו קישורים למאמרים הקודמים המציגים עוד טכניקות לחשיבה יצירתית שיטתית:

לחצו כאן למאמר על טכניקת ההחסרה.

לחצו כאן למאמר על טכניקת החלוקה.

לחצו כאן למאמר על טכניקת ההכפלה.

לחצו כאן למאמר על טכניקת איחוד משימות.