עדכונים אישיים מהבלוג: הצטרפו ליותר מ-5,300 מנהלים ומנהלות שכבר מנויים וקבלו מאמר מקצועי חדש ומקורי בכל שבוע - חינם.

דיוק הניהול של המלאי משקף מגוון תחלואים בחברה

המדד של הלימת המלאי (רמת הדיוק בין מה שרשום במחשב ובין שקיים בפועל) הוא אחד המדדים היותר חשובים בכל חברה שמחזיקה במלאים. אי דיוק של המלאי נגרם כתוצאה של כשלים מהותיים בפעולה של החברה ולאו דווקא כאלו הקשורים לניהול של המחסן.
לא מזמן התחלנו לבדוק את הלימת המלאי, או הדיוק של ניהול המלאי, באחת החברות. דרך הפעולה היא לבחור אקראית חמישה פריטים ולבדוק האם הכמות שרשומה במחשב זהה לכמות שקיימת בפועל.

בדיקה וניתוח של הדוגמה

מבין החומרים שנדגמו בחרנו לנתח את הסיבות לחוסר הדיוק של החומר היקר ביותר. הפער בין הכמות הרשומה והכמות בפועל היה גדול מאד, ספירת המלאי האחרונה הייתה בסוף יוני והערך הכספי של החוסר היה 80,000 ₪. כלומר בארבעה חודשים "נעלמו" שמונים אלף ₪ ואם נעשה אקסטרפולציה על כל השנה מדובר בקרוב לרבע מיליון ₪. ההערכה של הצוות הייתה שחומר הגלם "נעלם" בעיקר בתוך הפחתים של המוצר הסופי. אם ההנחה של הצוות נכונה, הרי שהחוסר של אותו חומר משקף אובדן לא מבוקר של כמות הרבה יותר גדולה של המוצר השלם, עם ערך כספי גבוה מאד.

כדי לבחון את נכונות ההנחה בדקנו חומר גלם אחר שנמצא רק באותו מוצר סופי. הפער בין הכמות הרשומה והכמות בפועל הצביע על כמות דומה מאד של אובדן של המוצר הסופי.
מכאן הסקנו שההנחה של הצוות נכונה.

פעולה מתקנת

בחברה לא מודדים את פחת החומר בצורותיו השונות וגריעת חומרי הגלם (במערכת המחשב) מתבצעת במשיכה. כלומר, כאשר מוצר סופי נכנס למחסן או נמכר, חומרי הגלם והאריזה נגרעים מהמלאי על פי עץ המוצר.

לפי השיטה הזו, חומרים ששימשו ליצור מוצרים שלא הגיעו לקו הגמר (כתוצאה מפחת או מלאי בתהליך) לא נגרעו מהמלאי. כך נוצר שיבוש גדול בניהול של המלאי ובביצוע פעולות מתקנות ומיד אתייחס לכך.

ההמלצה של הצוות למנכ"ל הייתה לשנות את השיטה של ניהול החומרים ולעבור מגריעה במשיכה לניפוק חומרים בדחיפה (כלומר החומרים נגרעים מהמלאי ברגע שהם מנופקים מהמחסן).

לשיטת הניפוק בדחיפה יש יתרונות רבים ורק הקלות בבניה הראשונית של מערכת המידע של ניהול רצפת היצור גורמת למי שמקים את מערכות המידע לבחור שוב ושוב את השיטה של גריעת חומרים במשיכה.

בעבר התייחסתי כאן בפירוט לנושא זה ואני מזמין את מי שמבקש ללמוד את הנושא של הניפוק להיכנס לקישור כאן.

המנכ"ל לא נפל מהכיסא לשמע ההצעה. ההצעה הזו כבר הייתה על שולחנו מזה כמה חודשים אבל היה דרוש "גורם מניע" כדי לצאת לפעולה.

מה החברה תרוויח אם תשנה את השיטה של ניפוק החומרים?

הרווח הראשון יהיה ניהול הרבה יותר מדויק של המלאי. אחד ההיבטים של הניהול הלקוי של המלאי בא לביטוי בפעולה של מנהל הרכש. כיום הוא אינו סומך על מערכת המידע ועובר על המלאי שקיים במחסן כדי להחליט מה נדרש להזמין. התוצאה היא שלא פעם חסרים חומרים ולא ניתן ליצר את מה שתוכנן.

הרווח השני יהיה זיהוי מידי של בעיות ביצור. המחסן מנפק בכל יום את הכמות שנדרשת ליצור לפי עץ המוצר. במידה ונוצר חוסר ונדרש ניפוק נוסף הסיבה נבדקת מיד. כך עולים באופן שוטף על בעיות ברצפת היצור וניתן לתקן ולשפר מידית כאשר הבעיה ידועה לכולם.

נחזור לבדיקה של הלימת המלאי

הדוגמה אליה התייחסתי למעלה הציגה פן אחד של הלימה נמוכה של ניהול המלאי. יכולות להיות סיבות נוספות למשל, עצי מוצר לא מדויקים, עבודה רשלנית במחסן, אחסון ללא כתובת במחשב שנשען על הזיכרון של עובדי המחסן, או גניבות. דרך המדידה היא פשוטה והתועלת רבה מאד.

שיטת הפעולה פשוטה מאד

מדידה. בכל שבוע תבחרו אקראית חמישה פריטי מלאי. אחרי שמצאתם את הכמות הרשומה במערכת המידע, תצאו לשטח לחפש כמה יש בפועל.

בדרך כלל כדאי לבדוק בנפרד הלימת מלאי של מוצרים ובנפרד חומרים (חומרי גלם ואריזה).

ככל שהמחסן פחות מסודר ואין מידע היכן מאוחסן כל חומר, החיפוש יותר מורכב. במאמר מוסגר אציין כי המורכבות של החיפוש לצורך המדידה, היא כאין וכאפס לעומת החיפוש של עובדי המחסן בבואם לנפק חומרים. התוצאה של קושי באיתור פריטים בניפוק תהיה לא פעם, ניפוק לא לפי FIFO ומכאן התיישנות חומרים.

ניתוח. אחרי שבדקתם חמישה חומרים, תנתחו את הפער של אחד החומרים. תרדו לגורמי השורש של הפער ואל תסתפקו בתשובות לאקוניות, שטחיות. תעזרו בכלים הייעודיים כמו סיעור מוחות, תרשים זרימה, עצם דג ו- 5Y's.

פעולות מתקנות. אחרי שהגעתם לגורמי השורש, תיצרו פעולות מונעות או מתקנות.

מעקב. תנהלו מעקב על השיפור משבוע לשבוע. במידה ולאורך זמן אין שיפור, ככל הנראה הפעולות המונעות שבחרתם אינן מטפלות בגורמי השורש. לאורך השנים הרבות שאני בודק את הלימת המלאי, רק פעם אחת לא הצלחנו ליצר שינוי. אחרי שבחנו שוב ושוב את שאנחנו עושים עבודה יסודית, הבאתי רואה חשבון לבצע חקירה מעמיקה ומצאנו כי מתבצעות גניבות בהיקף גדול מאד של חומרי גלם. זו הייתה הפעם היחידה לאורך כל השנים שמצאתי שהגניבות היו גורם משמעותי לחוסר הלימה של המלאי.

סיכום והמלצה

המדד של הלימת המלאי הוא אחד המדדים הבסיסיים והחשובים בכל חברה יצרנית. המדד הזה מושפע מגורמים הקשורים להתנהלות של התפעול והטכנולוגיה.

עדין אני מגיע לחברות שיש להן מלאי גדול ויקר וכלל אינן מנהלות אותו. אפילו לא מבצעים ספירות מלאי.

הגורמים שיכולים להשפיע על הלימת המלאי הם: שיטת הניפוק (משיכה או דחיפה), עצי מוצר לא מדויקים, עבודה רשלנית במחסן, אחסון ללא כתובת במחשב (איתורים), או גניבות.

אני ממליץ לנהל את המלאי באופן ממוחשב, לנפק חומרים אך ורק בדחיפה ולמדוד כל הזמן את הלימת המלאי. למדוד, לנתח את הסיבות לפערים ולשפר.

בכל ספירת מלאי יש לנו הזדמנות למדדו את השיעור של הלימת המלאי על כלל המוצרים ולאמת שהדגימות השבועיות נותנות לנו תמונה נכונה של המצב בפועל.

צרו שיפור בניהול המלאי ושרשרת האספקה קבעו שיחת יעוץ של 30 דקות עם זאב רונן ללא תשלום והתחילו ליצור שיפור בעבודה השוטפת וחיסכון בהוצאות לחצו לתיאום שיחה
זאב רונן

בעל ניסיון ארוך ועשיר בניהול של חברות ויחידות עסקיות בארץ ובעולם ובהקמת מיזמים. התמחותי הייחודית היא בהגדלת הרווח הנקי בחברות ובביצוע מהפכים ותפניות בחברות שהיו על סף פשיטת רגל, ובהעברתן לרווחיות.

אתר: business-excellence.co.il כתובת דוא"ל: zeev.ronen@business-excellence.co.il
10 תגובות

אני נוהג לספור 10 פריטים,
אם עושים את זה ברצף שבועי מרוויחים גם קיצור בספירת המלאי התקופתית שצריך לבצע במחסן.
ומקבלים מדד מצויין להלימות המלאי

יוני מצליח
13-11-2017

ניהול ניפוק החומרים בדחיפה ולא במשיכה הוא אכן הדבר הנכון לעשות, אך תהליך זה כרוך בהפעלת מחסנאים ואנשי הרכבות שיתמקצעו בהפעלת מערכת המידע ויבזבזו זמן יקר על המחשב במקום לבצע את העבודה עצמה.
בחברה שלנו יש מספר מקומות שבם מבוצעים הרכבות (גם פעולת ריתוך נחשבת הרכבה) ולכן לא ניתן לשים מחסנאים שינפקו את החומר בכל תחנה.
מה שאני עושה היום ולפי בקרת המלאי שאני מבצע (ומקבל תוצאות מעולות) זה ניהול מלאי חומר הגלם בלבד בדחיפה. ואילו אנשי התפ"י אצלנו אחראים על ניהול המלאי בתהליך (מלאי במשיכה) שזה אומר בדיקת דיווחי ייצור, בדיקת עצי מוצר במערכת לעומת ההרכבה בפועל, בדיקת הקיזוז האוטומטי של הבנים.
כך אנחנו מנהלים את מלאי הבנים בצורה יעילה מבלי לבזבז זמנו של המחסנאי שגם ככה עמוס.

היי דובי,
תודה על התייחסותך. לספור 10 פריטים במקום 5 זה אכן יותר מדויק. אבל תוספת הזמן עלולה לסכן את ההתמדה.
מי שיכול להבטיח שתהיה התמדה ומוכן לספור 10 פריטים בכל שבוע, יצא נשכר. בעבר כאשר הייתי מנהל נהגתי כמוך, לספור 10 פריטים. עם הזמן גיליתי שלטובת הטווח הארוך ניתן להסתפק גם בחמישה פריטים.

יוני שלום,
אני חושב שצריך לעשות את הדברים הנכונים ואם יש קשיים או חסמים למצוא להם פתרונות. מה שאתה קורא קושי, לדעתי כלל איננו קושי כי אם הזדמנות גדולה. אני מעריך שתתקשה למצוא היום אנשים שאינם מפעילים משחבים בביתם.
ובכל אופן עבודה שתשלב אחריות מקצה לקצה, כולל רישום במחשב, נותנת משמעות לעובד, מעלה מאד את המוטיבציה שלו ואת איכות העבודה.

הכוונה היא לקחת 5 פריטים בעלי ערך כספי גבוה שמעידים על סה״כ המלאי כמו פראטו

כמו כן ניתן גם להשתמש במודל ״שיני מסור ״

איל שלום ותודה על המשוב. בספירות שאני מבצע, אני בוחר פריטים באקראי, או פריטים שהגיעו לאפס מלאי במחסן.
אחר כך כשאבחר פריט לניתוח וזיהוי של גורמי השורש לאי ההתאמה, יתכן ותהיה עדיפות לבחור את הפריט היקר מהחמישה שנבחרו. אבל לא בהכרח. לדעתי חובה יותר האקראיות בבחירה.

שלום הלוי
03-01-2018

מאחר ויש לי ניסיון של כ-40 שנים בניהול מערכות לוגיסטיות, מצאתי את הכתבה כנכונה למדי.
ברוב המפעלים שעבדתי בהם, עשיתי שיפורים ענקיים בכל המערכת החל מניהול עץ מוצר על פי תוכניות יצור רבעוניות, הזמנת פריטים על פי תוכנית היצור, תוך שימת לב למלאי של כ-% 5-10 שנשאר בסוף רבעון.
החיסכון למפעל יכול להגיע למליוני שקלים בשנה .
שיטת הדחיפה של מוצרים לשטח היצור, הנעשית ע"י קיוט/ליקוט של פריטים ומכללים, חוסכת זמן יקר לעובדי היצור בחיפוש פריטים במחסן או ברצפת היצור מחד, מאידך הכנת הזמנות של חלקים מכללים מאפשרת לצוות המחסן עבודה שקטה , ומדוייקת ללא "רעשי ביניים" (פרט למחסן כלי עבודה המיועד לחומרים מתכלים.)

כתבה טובה.


נכתב ע"י שלום הלוי.

היי שלום,
תודה רבה, מאד מעניין מה שכתבת. מי ייתן וירבו כמוך.

גל מירום
17-09-2019

כמו תמיד, מאמר נכון מדוייק. הייתי רוצה להוסיף שלפעמים החומרים מגיעים בתפזורת ויש להן פחתים שונים ומשונים. אני מאד ממליץ לנהל מעקב קבוע בצורה של מאזן חומר. מייד עולים על בעיות ואי התאמות. המלאי במחסן יכול להיות מדוייק אבל לא ככה על רצפת הייצור. מאזן החומר יפתור את הבעיה וכמויות הפחת האמיתיות יצוצו באופן מיידי.

תודה גל,
אין ספק שניהול מעקב מדויק על החומרים מאפשר לזהות מגוון של בעיות.

פרסמו תגובה למאמר

תגובות אחרונות בבלוג