יום חמישי בשבוע, יום עבודה רגיל. יש דברים על שולחני שמחכים שאעשה עליהם "וי". עבודתי דורשת יצירתיות והשראה, האם דווקא ישיבה מאחורי השולחן ומול המסך תביא את התשובה? אולי ישיבה תחת עץ רענן עם ריחות הפריחה של ההדרים, קולות הטרקטור במרחקים וציוץ הציפורים? אולי דווקא הליכה על שפת הים עם מחברת פתוחה, עט לשעת הצורך ומרחבים...מרחבים פתוחים שמשקיטים את התודעה, מעמיקים את הנשימה ולרגע משכיחים את המשימות להיום, אולי דווקא משם יגיע הרעיון.
בחרתי בים, אם כי לפעמים אני אוהבת גם עץ רענן. אני יושבת מול הים ורואה את האופק, את המרחב, את התנועה. מרגישה את משב הרוח ומקשיבה לרחשי הגלים שהיום הם די חזקים. כמה חבר'ה הגיעו להפריח עפיפונים ומוסיפים כתמי צבע לרקע השמים והמים התכולים. מספר אנפות מתעופפות על הרקע הכחול ועורבים עפים מעל הצוקים. נראה כי כולם יודעים לאן הם הולכים. יש להם כיוון ברור בתוך המרחבים. הם נעים כצוות כישות אחת, מוכווני מטרה, ללא דאגות ומלאי נחישות.
מהי הצלחה ומהיכן היא מגיעה? האם היא מגיעה בעקבות ריצות, יום עמוס וגדוש בפגישות, מישיבה בחדרים בחלקם אף אינם מאווררים, אין שם אוויר צח, האוויר הוא אוויר מזגנים, ממוקדים בעבודתינו, האם ברור לנו כיוונינו? כן, יש כאלו שיגידו שהצלחה מגיעה מעבודה קשה, מפגישה ועוד פגישה ושעות ארוכות לאור הניאון הרוטט מעל שולחן הכתיבה. או אולי הצלחה מגיעה,דווקא מניהול עצמי שלוקח בחשבון את כל התמונה, כל היבט ומצב ומשלב את הפאן הפרקטי אך גם את זה האנרגתי של עצמינו ושל סביבתינו? האם גם הצלחה יכולה להגיע מראיה הוליסטית? האם זהו זמן העידן ההוליסטי?
העידן ההוליסטי זהו זמן בו אנשים רבים מבינים שעם גורמי ההצלחה נמנים, מנוחה ולא רק ריצה, איכות ולא רק כמות, שסיפוק והגשמה מזינים אותנו ומשאירים אותנו חיוניים ויצירתיים לעומת הבונוס המריץ אותנו ממלא את כיסינו אך משאיר אותנו עם הלשון בחוץ, ללא כח ומוטיבציה, שחוקים ועייפים. שהבריאות ומערכת היחסים בבית משפיעה על היעילות בעבודה ותחושת הסיפוק בעבודה משפיעה על מערכות היחסים מחוצה לה. העידן ההוליסטי הוא זמן בו הצלחתינו לא תלויה עוד בתקתוק פגישות ומשימות. הצלחתינו תלויה בשילוב מערכות שונות שבהם אנו חיים ומתפקדים ובהשפעה ההדדית שביניהם.
עד לא מזמן, טיפול בדיקור, שיאצו, פרחי באך נחשב למשהו אלילי וחסר סיכוי, היום הרפואה ההוליסטית מוכרת בכל קופות החולים, האם לא הגיע זמן להכניס את ההוליסטיות גם לסביבת העבודה?
הוליסטיות היא ראיה מכלולית היוצרת אינטגרציה בין כל המערכות הקיימות ורואה אותה כמערכת אחת המושפעת ומשפיעה על כל המערכות המרכיבות אותה
במקום להסתכל ולבחון כל מערכת באופן בודד ועצמאי, בוחנים את השפעות הגומלין המתקיימות בין המערכות השונות. השפעות הגומלין יוצרות יישות נוספת, היא הפלטפורמה עליו הארגון צומח ומתפתח.
3 מערכות יחסים עיקריות מתקיימות בסביבת העבודה שלנו ויוצרות פלטפורמה הוליסטית להצלחה:
- מערכת יחסים בין העובד לסביבתו הפיסית (עיצוב המשרד והמרחב).
- מערכת יחסים בין העובד לבין עצמו.
- מערכת היחסים, הדינמיקה שבין העובד לחבריו לעבודה.
מערכת יחסים בין העובד לסביבתו הפיסית
בחשיבה הקונבנציונאלית, זו המבודדת מערכות, משרד מעוצב כך ששטחו ינוצל באופן המירבי והפרקטי האפשרי. כך מוצאים עצמם העובדים, בסביבה אפורה, ללא אויר נקי לנשימה. צפיפות בין השולחנות ולעיתים אקוסטיקה גרועה. ישיבה לא תומכת, כך שהגב מופנה למסדרון והתחושה היא שיש התרחשות מאחורי גבך, המפריעה לריכוז וגם גורמת לאי נוחות ונעימות. תאורת פלורוסנט שמעייפת את הראייה ועוד הרבה גירויים בסביבה.
מודה ושמחה שהמודעות לסביבה עולה וכבר לא מעט משרדים מעוצבים באופן הרבה יותר נעים אך עדיין לא מספקים את התמיכה ההוליסטית המתאימה.
בעיצוב סביבה הוליסטית, נלקחים בחשבון ניצול מקום אופטימלי ופרקטיות מבלי לוותר על מרחב נשימה והשראה, על התנאים האנרגתיים להם זקוק העובד – כמו מיקום וצורת ישיבתו, הצבעים שסביבו, איכות האור הטבעי, התאורה והאויר אותו הוא נושם. האדם מושפע מהכיוונים הגיאוגרפיים, אם ממוקם בחלק הצפוני או הדרומי או בשאר הכיוונים שביניהם.
בדיוק, כמו צמח בחממה, המקבל את כל התנאים הסביבתיים לצמיחה והתפתחות אופטימלית, כך גם לאדם, מגיעה סביבה עם תנאים אופטימליים שיתמכו בצרכיו, ישרו את האוירה והאנרגיה המתאימה בכדי שישגשג ויפרח.
מערכת היחסים בין העובד לבין עצמו
"אדם בתוך עצמו הוא גר/ לפעמים עצוב ומר הוא/ לפעמים הוא שר/....לפעמים בעיר סוערת/או באיזה כפר/לפעמים סופה עוברת/וביתו נשבר......."
לאדם חולשות וחוזקות, יש לו רצונות, מהווים ושאיפות כמו גם פחדים וכאב עימו נושא איתו לכל מקום באשר הוא. את כל אלו ועוד מביא עימו אדם לעבודתו, כל אלו ועוד משפיעים על ביצועיו ותפקודיו. האדם הוא כעץ השדה, תנובתו תלויה באופן הזנתו. משם הוא מגיב, יוצר משם הוא מנהל מערכת יחסים עם לקוחות וקולגות.
ארגון אשר רואה את עובדיו כבני אדם, פותח את ליבם אליו, יקטוף את פרים ויתרום ליישות הארגונית הנוצרת מכל מערכות היחסים. חיוניותו של העובד יכולה לצמצם שעות עבודה, כמו גם ימי מחלה וחיסורים. ארגון אשר יציב לעובדיו רשימת דרישות, תוך כדי התעלמות מצרכיו, מוריד את יעילותו ואת רמת המוטיבציה שלו. לעובד אין שמחה להגיע כל בוקר לעבודה, הוא אינו מרגיש מוגשם, הוא מבצע את עבודתו בעל כורחו תוך תחושת חוסר ברירה – משהו אובד בדרך, משהו שהמעביד בו זמנית גם משלם עליו וגם מפסיד אותו.
מערכת יחסים בין החברים לצוות העבודה
במערכת יחסים בין עובד למעביד ובין חברי הצוות, בולטים שני אלמנטים מרכזיים: ניהול מול מנהיגות, תחרותיות עפנ"י שיתוף פעולה. בעידן המבודד מערכות, העובד פועל לטובתו האישית, לעיתים קרובות על חשבון טובת הכלל והמערכת. הוא מכוון לקידומו והצלחתו האישית ומתפתחת תרבות תחרותית בין העובדים, המביאה עימה קינאה, סכסוכים, אינטריגות ועוד. הבוס הוא המנהל המנחית מטלות והעובד מרגיש שקוע ועמוס במחויבויות. עבודת הצוות אינה צוותית, דברים נופלים בין הכסאות או מטופלים מספר פעמים.
בעידן ההוליסטי, העובד לומד לראות את התמונה כולה, את טובת הכלל, מבלי לוותר על עצמו. חברי הצוות לומדים ליצור אחד מהשני, הם לומדים שפה חדשה המעצימה כל אחד מהם בנפרד ואת כולם יחד. נוצרת יישות חדשה שלמענה כולם תורמים. יישות המייצגת כל אחד מחברי הצוות ובו זמנית את הצוות כיישות אחת. ישות שהיא תוצאה של סינרגיה, תמיכה ומרחב פעולה שבה השמיים הם גבול היכולות של שילוב כל הכישורים והכשרונות.
הניהול הופך להובלה, למנהיגות המעודד את העובד והצוות לחשוב בגדול, מתוך הנאה ויצירה ביחד עם שיתוף הפעולה מביאים לצמיחתו של הארגון.
איך זה עובד?
שילוב שלושת המערכות יחד יוצר שדה חדש הניזון מכל אחת מהמערכות בנפרד.
מערכת היחסים בין העובד לבין עצמו נעשית ע"י אימון קו אקטיבי המשלב אימון אישי ואימון עסקי, מתוך האימון העובד מקבל את ההקשבה לה הוא זקוק, מקבל פרספקטיבות שונות לבעיות שמציג ובו בזמן מעלה את האתגרים האישיים והעסקיים שיש לו כאדם וכעובד.
שילוב המידע העולה מכל המתאמנים, מציף את האתגרים הנסתרים שעומדים בפני ארגון. אלו יחד מצביעים על כיוון של העבודה הצוותית הנדרשת העונה על הצרכים האישיים, צוותיים וארגוניים, תוך כדי סדנאות קו אקטיביות ועבודת צוות משותפת בהם המשתתפים מקבלים כלים, שפה וחווים את משמעות היצירה המשותפת מול אינדיוידואליות ותחרותיות, הובלה של תהליך מול ניהולו. הישות החדשה שנוצרת היא מעין מקור נובע המזין ומוזן בו זמנית ויוצר פלטפורמה עליו הארגון כל הזמן צומח ומניב. התרבות הארגונית מוגדרת ומציגה את פני הארגון המקרין על חווית הלקוחות.
מכיוון שלסביבה העיצובית, בה העובדים יוצרים ועובדים יש השפעה על התפקוד היומיומי ולאורך זמן, הפלטפורמה שהוגדרה מתורגמת לעיצוב פנים המשרד והמבנה ותומכת בצוות הן ברמת האישית, ברמה הארגונית ומול הלקוח. קווי העיצוב המשרדי, הצבעוניות כמו גם התאורה, אופן הישיבה ומיקום העובדים לוקחים בחשבון את הצרכים ומביאים את סביבת העבודה לסביבה יפה, נעימה אך החשוב מכל, מדוייקת ותומכת. היא יוצרת את החממה עם התנאים הדרושים באופן שכולם נהנים מהפירות.
העידן ההוליסטי בעסקים, הוא עידן של תהליכים, עידן המבין שאלוהים נמצא בפרטים הקטנים והפרטים הם אלו היוצרים את השדה – היא האווירה בה ארגון מתנהל והתרבות הארגונית הופכת לתרבות מעצימה בה העובד קם בבוקר עם חיוך כי הוא יודע שעוד יום עבודה לפניו והוא מוגשם.
