פירושה של המילה היפנית "קאיזן" הוא "שיפור מתמיד". בארץ משתמשים במושג לצוות מעורב של עובדים שפועל במשך 7 ימים ברצף, לנתח ולשפר נושא מסוים.
לסוג כזה של תהליך שיפור יש, כמו כל דבר, יתרונות וחולשות.
ראשית - משיגים שיפור מאד מהיר ובדרך כלל, השיפור חד לא פחות מהשיפור שמשיגים בצוות שיפור שפועל במשך כמה שבועות או חודשים.
החולשה מגיעה מאותו הכיוון של היתרון: קצב הפעולה. כאנשים קשה לנו להסתגל לשינויים. השינוי המהיר עובר קשה את העובדים ופעמים רבות לא נקלט ולא מוטמע לאורך זמן.
כלומר, משיגים שיפור ואז יש דעיכה.
כמנכ"ל, עשיתי כמה אירועי קאיזן ומצאתי כי השיפור לא נקלט באמת אצל העובדים ולכן (במקומות שאני ניהלתי) הגעתי למסקנה כי הדרך המהירה ביותר לחולל שינוי, היא דרך הצוותים.
לכאורה לוקח קצת יותר זמן אבל בסוף יותר מהר.
אבל אירועי קאיזן מקובלים מאד בעולם וגם בישראל ובמקומות רבים מצליחים איתם.
לכן יש כאן הרבה בחירה אישית וככל הנראה, בכל דרך, נחוצה מחויבות של המנכ"ל ונחישות להוביל את תהליך השיפור ולהתמיד בו.
בכל דרך נדרשת תשומת לב לתהליך וחשוב שיהיה מנהל שייקח עליו חסות בשם המנכ"ל ויוודא שכולם מתקדמים ויש מעקב על הפעילות והביצוע.
המעקב והקשר של המנכ"ל חשובים גם למשתתפים בצוותים השונים ונותנים להם אנרגיה להמשיך.
