בסיום המאמר תמצאו קישור למאמרים הקודמים שכתבתי על המידברן בשנים שעברו.
זו השנה השלישית שאני משתתף במידברן. בכל פעם אני משתהה מחדש מהרוח השונה שיש במקום.
כאילו אנחנו בארץ אחרת עם אנשים מגלקסיה שונה.
על שטח של 1,050 דונם, משתרעת לה עיר דמיונית עם מיצבי אומנות מדהימים שהוקמו לשישה ימים ופורקו בתום האירוע.
אנרגיות אחרות
נתחיל מהדברים שרואים בעיניים ואחרי כן ניכנס לפרטים, לרקע, לעקרונות והאווירה שמאחורי הקלעים.
ההופעה.
אלפי אנשים הולכים ברחובות העיר עם כל סוגי הלבוש האפשריים.
האנשים משילים מעליהם את כל התפקידים, הסמלים והדרגות ומתעטפים בתחפושות ומיני לבוש מהחלומות שלהם.
באחת ההרצאות המעניינות ששמעתי בסלון המרכזי, הרצה ראש פרויקט שרק חתיכת בד מכסה את פלג גופו התחתון. הוא התוודה ואמר שמעולם לא נתן הרצאה ללא חולצה. נראה היה שהוא מאד נהנה מהמעמד ומהחופש שמעניק לו המידברן.
יזמים, סטרטאפיסטים, בעלי חברות, כותבי קודים, מנהלים בכירים, פרופסורים ודוקטורים, ביחד עם אמנים, זמרות ונגנים וסתם אנשים כמוני וכמוכם, כולם באים כדי להיות שווים. ללא דרגה או תואר.
חבר סיפר לי על פרופסור שהגיע כדי לשטוף כלים במחנה שלהם. לשאלתו של חברי "מדוע הגיע לכאן?", השיב האיש באותה שאלה "מדוע אתה הגעת לכאן?".
יש זוגות שבוחרים להתחתן במקום, עם חופה אלטרנטיבית ולבוש לבן. לפני שנה סיפרו על אחד החתנים שהוא מפקד פלוגה באחת הסיירות הקרביות ולקח חל"ת לפרק זמן. הוא הלך הכי רחוק מהתפקיד המבצעי שלו.
כולם רוצים להסיר את המסכות ולהיות לכמה ימים הם עצמם.
במידברן לא מצלמים בלי לקבל רשות.
הריקודים.
מאות אנשים רקדו בכל רגע נתון (בשעות שמותר להשמיע רעש על פי החוק) באחד מהמרכזים הפזורים בשטח.
אני חושב שאחד מהשיאים היה כשהופיעה תזמורת חיה בשילוב עם המוזיקה האלקטרונית, בניצוחו של מאיר בריסקמן (Meir Briskman). שימו לב להופעתו המעונבת של בריסקמן (בקישור) בהשוואה להופעתו בקונצרט במידברן. לחצו כאן לשמוע ולראות קטע קצר של הקונצרט.
ולחצו כאן לשמוע ולראות את התשואות של הקהל.
אחרי הקונצרט שאלתי את אחד הנגנים אם זכה בעבר לנגן באנרגיות כאלו. הוא חייך והשיב: כן, אתמול. וכיוון לקונצרט שניגנו יום קודם באותו מקום.
מאור פנים ונתינה
האנשים כולם מאירי פנים אליך והנתינה (גיפטינג) היא אחד העקרונות החשובים. המחנה שלנו חילק בכל לילה מצה בריי (מציה מטוגנת) ובצהרים חילקנו לימונדה קרה. בלילות הגיעו אלינו עשרות אנשים וארחנו אותם בשמחה ובמאור פנים.
בסיום כתב אחד המשתתפים במחנה שלנו: "אני חושב שיש הרבה מקום לשיפור. מלקיחת אחריות אישית מלאה ועד לאירוח הרבה יותר מזמין ואיכותי". להבנתי הוא הרגיש שלמרות האירוח המזמין שלנו, יכולנו לעשות יותר.
במחנות השונים ניתן היה להשתתף בסדנאות ברמה מאד גבוהה והופעות של נגנים, שחקני תיאטרון, אקרובטים וזמרות.
מיצבי אומנות
כ-80% מהשטח מוקדשים למיצבי אומנות מדהימים. ראו מעט דוגמאות:
תחושת הביטחון ועשרת העקרונות
אחת המשתתפות אמרה לי שהייתה לה תחושת ביטחון מלאה להסתובב בלילה לבדה בשטח הענק. היא ידעה שמותר לה לשתות אלכוהול ולקחת כל מיני חומרים ועדין היא תהיה בטוחה כשתסתובב בלילה לבדה.
במידה רבה זו התמצית מאחורי ההתנהגות של כל המשתתפים.
למידברן יש עשרה עקרונות: לא להשאיר עקבות, מיידיות, הכללה מוחלטת, הסתמכות עצמית מוחלטת, השתתפות, ביטוי עצמי מוחלט, א-מסחריות, הענקת מתנות, אחריות אזרחית ומאמץ קהילתי.
אתם מוזמנים ללחוץ על הקישור ולקרוא את הפירוט של העקרונות.
אם תשאלו את המשתתפים מהם אותם עקרונות, אני בספק רב אם תמצאו מי שיידע לצטט אותם.
אבל כולם נוהגים על פיהם. הם בתוך דמם של המשתתפים. כל מה שתיארתי למעלה ועוד הרבה יותר מזה הוא חלק מהמהות של המידברן וצומח מתוך עשרת העקרונות.
במחנה בראשית הזמינו אותי לקבלת שבת וארוחת ערב שתוכננה ל-250 אנשים. שאלתי מי מוזמן. אמרו לי: "מי שיגיע. אין תכנית".
מדוע אין למידברן השפעה החוצה?
כל מי שרוקד שם לצלילי מוזיקת טרנס חי את העקרונות של המידברן. זה לא משהו שנמצא במודעות, הוא זורם בדם.
ובכל זאת, כבר בנסיעה הביתה מתחילים להידחף בתור. העקרונות והאווירה של המידברן מתחילים להיעלם.
האירוע הזה היה השביעי במספר. עשיתי חשבון עם אלדד ודני שבערך ארבעים או חמישים אלף אנשים השתתפו לפחות פעם אחת לאורך השנים.
אלדד שאל: אם כל כך הרבה אנשים מגיעים למידברן לאורך השנים, איך לא פורצת מהפיכה? והמשיך ואמר שנכשלנו גם בניסיונות להעביר את האווירה של המידברן. אפילו רק את האווירה. לא את עשרת העקרונות.
האם אנחנו יכולים לחייך כשמישהו חותך אותנו בצומת?
האם כשנהג מאותת שברצונו לעבור לנתיב השמאלי כדי לבצע עקיפה, נאט ונאפשר לו לעקוף, במקום ללחוץ על דוושת הגז ולחסום אותו?
לחזור למסכות ולהישאר עם העקרונות
מנהל הפרויקט לא יוכל להופיע מחוץ למידברן כשרק בד צבעוני מכסה את פלג גופו התחתון. היועצת החינוכית של התיכון ידעה כל הזמן שיש גבולות שאסור לה לעבור. גם אם כל חבריה במידברן עישנו ירוק והתנסו בכימיקלים למיניהם, היא ידעה שמישהו יכול לראות אותה. היא חייבת להיות נאמנה לערכים שבחוץ ולא רק לאלה שבפנים (בעיר המידברן). מפקד הפלוגה חייב לחזור למסכה שלו, אם ברצונו להוביל חיילים בקרב.
צריך לשוב ולשים עלינו את המסכות, אבל את העקרונות אפשר לשמור ולקיים.
הסתמכות עצמית מוחלטת
עיקרון ההסתמכות העצמית אומר כך: "קהילתנו מעודדת את הפרט לגלות, לתרגל ולהסתמך על משאביו הפנימיים".
אם הקהילה רוצה להשפיע החוצה זו צריכה להיות פעולה מתוכננת וממוקדת.
עד אז לא נותר לי אלא לקיים בעצמי את עקרון ההסתמכות העצמית ואת שאר העקרונות הללו ולצרף אלי מקורבים במעגלים שהולכים ומתרחקים.
סיכום והמלצה
המידברן מאפשר לנו להשיל את המסכות שלנו. את אלו שאנחנו לובשים בשביל התפקיד או בשביל הפוזה.
הוא מאפשר לנו להיות אנחנו עצמנו בהיבט הכי חיובי. אנחנו מתנהגים שם באופן שונה. חברי ומאיר פנים יותר.
לא כולם בוחרים להגיע למידברן וגם אלו שמגיעים, משאירים מאחוריהם את מרבית העקרונות היפים כשהם יוצאים מהמידברן וחוזרים הביתה.
זו חייבת להיות בחירה שלנו להיות פחות אלימים גם מחוץ למידברן.
שאלת סקר חשובה
קהילת ואירועי המידברן פועלים בהתאם לעקרונות וערכים מהותיים.
בהקשר הזה מעניין לבחון האם גם בעסקים פועלים על סמך ערכים ברורים.
שאלת הסקר שפרסמנו לראשונה לפני חמש שנים עוסקת בנושא זה:
האם בחברה שלך פועלים על פי ערכים ידועים וברורים?
ההצבעה בסקר מצביעה על מציאות מעניינת. לא מאד חיובית.
אני מזמין אותך לצפות בתוצאות ההצבעה שהייתה עד כה ולהצביע בעצמך בסקר.
קישור למאמרים שכתבתי אחרי המידברן בשנתיים הקודמות
- מה למדתי במידברן והאם אנחנו יכולים ליישם את האחריות האישית גם במקום העבודה? פורסם בשנת 2018
- האם נוכל לאמץ את הערכים של המידברן גם בחיי היום יום שלנו? פורסם בשנת 2021
