תעשיית המזון עוסקת בחומרים הראויים למאכל אדם או מאכל בעלי חיים. זאת בניגוד לתעשיות כימיות, פטרוכימיות ואחרות אשר תוצריהן הם חומרים מסוכנים רבים ומגוונים. אולם עצם התהליך של ייצור מזון, לכל אורך שרשרת האספקה, הוא בעל השלכות סביבתיות כבדות.
מים
צריכת המים לטון מוצר מגיעה במוצרים מסוימים, כגון ייצור ק"ג בשר בקר עד כדי 20 מ"ק. זאת אם לוקחים בחשבון את כל שרשרת האספקה, מהשדה ועד הצלחת. כמובן שהדבר משתנה ממוצר למוצר ובתעשיות היבשות, כמו תעשיית המאפה או החטיפים הערכים נמוכים בהרבה. חשוב לזכור שהיבטי בטיחות המזון דורשים תהליכי ניקוי קפדניים והם אמנם צרכני המים העיקריים בתהליך כולו. חלקם של המים כרכיב במזון עצמו הנו בד"כ החלק הקטן. במקרה המירבי עד כדי 1 מ"ק מים לטון מוצר, למשל במים מינראליים.
מודעות של המנהלים ואנשי המקצוע בארגון לחשיבות החיסכון במים יכולה להביא להישגים משמעותיים, אשר יתבססו הן על שינויים טכנולוגיים / טכניים בתהליכים, אך לא פחות חשוב ינבעו מהגדלת המודעות של העובדים בקווי הייצור.
אנרגיה
גם להיבט האנרגטי יש משמעות סביבתית בתעשיית המזון, כולל משמעות כספית כבדה. במוצרים מסוימים האנרגיה המושקעת בייצור המוצר גבוהה פי כמה וכמה מהאנרגיה שמקבל גוף האדם בצריכת אותו המזון. יש גם לזכור את מרכיב האנרגיה המושקעת בתובלה של חומרי הגלם למזון והמוצרים עצמם. הגלובליזציה הביאה לכך שחומרי גלם מיוצרים במזרח הרחוק, משונעים למזרח התיכון והמוצר המיוצר שם נישלח לקצה מערב. נתוני חברות ההובלה מראים שכשליש מהשינוע העולמי הוא של חומרי גלם למזון ומוצרי מזון.
גם בתחום זה שילוב ידיים של מנהלים, מהנדסים טכנולוגים ואנשי איכות הסביבה יכולים לשאת פירות שערכם לארגון הוא חיסכון באנרגיה מחד והקטנת פליטות גזי חממה ומזהמים אחרים מאידך.
שפכים
שפכי תעשיית המזון אינם מכילים בד"כ חומרים מסוכנים או מתכות כבדות, אולם הם עשירים בחומר אורגני הדורש טיפול מתאים. תהליכים מסויימים עשירים בחומצות הנפלטות לשפכים ותהליכי ניקוי שונים עשירים בבסיסים. הן החומצות והן הבסיסים דורשים ניטרול.
לעיתים, ע"פ אופי התעשייה, מכילים השפכים גם ריכוזים חריגים של מלח בישול כלומר נתרן וכלורידים. מדינת ישראל משיבה את מירב מי השפכים שלה, כ-75%, והקולחין המתקבלים מופנים להשקייה. ריכוזי מלח בשפכים (שאינו מסולק בתהליך הטיפול בשפכים הקונבנציונאלי) עלולים למנוע התאמת הקולחין להשקייה. פתרון בעיית המלחים הוא מהקשים איתם מתמודדת תעשיית המזון. כאשר התימלחות נקיות הפתרון של פינוי לים הוא פשוט, אך בד"כ התימלחות מתהליכי ייצור (כגון ייצור חמוצים) עשירות גם בחומרים אורגניים. לכן ע"פ אמנת ברצלונה לא ניתן היתר לפנותן לים, למרות שכל החומר האורגני מורכב משאריות של חומרי מזון. הפיתרון שניתן בעבר ע"י המשרד להגנת הסביבה לתימלחות אלו היה שימוש בבריכות אידוי. פיתרון זה טוב בטווח של מספר שנים אשר בסופן יש צורך לפנות את משקעי הבריכות. נכון להיום אין למשרד להגנת הסביבה אתר מתאים לפינוי משקעים אלה. על מנת להקל בטיפול יש לשאוף להפרדת זרמי שפכים בעלי מאפיינים שונים ולטפל בכל זרם בשיטה המתאימה לו.
פסולת ומיחזור
הפסולת המוצקה של תעשיית המזון, כאשר היא מופנית להטמנה, תורמת את חלקה לבעיה העולמית של השלכות הפסולת על הסביבה. הבעיה של משאבי שטח קריטית במדינה קטנה כמדינת ישראל ולכך מתלווה זיהום הקרקע, המים, האוויר ומטרדים נוספים המלווים את תהליך ההטמנה.
סוגי הפסולת של תעשיית המזון מגוונים ביותר וכוללים שאריות חומרי גלם ומוצרים, פסולת אריזות מסוגים שונים - קרטון, נייר, מיכלי מתכת ופלסטיק ויריעות של למינטים. את רוב הפסולות ניתן למחזר תוך תלות בכמויות ובכדאיות הכלכלית. כדאיות זו הולכת וגדלה הן בגלל הגדלת אגרות הפינוי להטמנה והן כתוצאה מהתפתחות תעשייה חדשה שמתמחה במיחזור פסולות.
גם בתחום זה מודעות, במיוחד של מנהלים ברצפת הייצור ושל העובדים עצמם, יכולה להביא למהפכה בתחום. קבוצת מזון גדולה לדוגמא הגיעה תוך מספר שנים להסבת מעל ל-50% מהפסולות למיחזור תוך חיסכון כספי ניכר בעלויות הפינוי ויצירת הכנסות מהמיחזור. הכיוון צריך להתחיל בצמצום אפשרי של הפסולות ואת אלו שנוצרו להפריד לסוגיהן קרוב ככל האפשר למקור היווצרותן.
סביבה טעימה
המשבר הסביבתי הגלובאלי והמקומי מחייב שינוי בתודעה ובהתייחסות של כל כל אחד מאיתנו. ההתייחסות צריכה להתבטא במישורים רבים אך במסגרת הרצאה זו אתייחס להיבט של צריכת המזון שלנו.
על מנת שההתייחסות תהייה סביבתית המזון יכול וצריך להיות "טעי"ם" !
ט – טבעי
ע – עונתי
י – ידידותי לסביבה
מ – מקומי
טבעי: יש להעדיף מזון פשוט יותר שעבר פחות תהליכי עיבוד ומכיל פחות תוספי מזון מעובדים. חלק ניכר מהתוספים ניתן לקבל ממזון טבעי וניתן לוותר עליהם במזון הקנוי.
עונתי: לכל פרי וירק עונת הבשלה טבעית שלו. בעבר הם גדלו רק בעונתם וגידולם תאם את מזג האוויר בעונה. היום הגידול בחממות מאפשר לקבל את הפרי ובעיקר הירק כל השנה. אולם הדבר כרוך בהשקעת אנרגיה לחימום וקירור על מנת להתגבר על שינויי מזג האוויר. גם הטעם של הפירות והירקות שאינם גדלים בעונתם נפגע. יש להעדיף כל ירק בעונתו. ידידותי לסביבה: קניית מזון אורגני תקטין את השימוש בחומרי דישון והדברה כימיים ועל ידי כך תפחת הפגיעה בקרקע ובמים.
מקומי: כל שינוע של חומרי גלם למזון ו/או המזון עצמו כרוך בזיהום סביבתי. צריכת דלק לשינוע משמעותה פגיעה במשאבים לא מתחדשים אך בעיקר בזיהום האוויר ובהשפעה על ההתחממות הגלובאלית.
צריכת מזון "טעי"ם" תקטין הפגיעה הסביבתית. היא תביא לידי ביטוי את הבנתנו והסכמתנו לאמרתו של אנטואן דה סנט-אכזיפרי – מחבר "הנסיך הקטן":
"כדור הארץ לא ניתן לנו
בירושה מאבותינו,
בידינו הוא כפיקדון -
עבור צאצאינו".
מאמר זה הוא חלק מסדרה של 3 מאמרים בנושא איכות הסביבה בעסקים. לחלקים הקודמים:
![[מצגת] איתור ופתרון בעיות בתהליך היצור - כלים לחקירת סיבת השורש](/media/k2/items/cache/65672688a4f4c8a57ea38e20056bdce1_L.jpg "[מצגת] איתור ופתרון בעיות בתהליך היצור - כלים לחקירת סיבת השורש")
