נושא איכות הסביבה הוא נושא מרתק מסיבות אחדות. ראשית בגלל חשיבותו ההולכת וגדלה עקב ההשפעות היום יומיות בהן אנו נתקלים בחיינו. החל בשינויי מזג האוויר הנובעים מההתחממות הגלובאלית, דרך כמויות הפסולת הגדולות אותן מייצרת הציביליזציה המודרנית וכלה ברעילות המתפשטת בעולם כתוצאה מריבוי הכימיקלים השונים המשרתים אותנו בכל תחומי חיינו. לדוגמא: חומרי דישון והדברה, תרופות, חומרים פלסטיים שונים ותוספים לתהליכי הייצור בתעשיות השונות.
הנושא מרתק גם בגלל המגוון הגדול של הנושאים בהם הוא עוסק: מים, אנרגיה, אוויר, קרקע, קרינה, פסולת, תחבורה, רעש, ריח ונושאים רבים אחרים. מורכבות הנושאים מביאה גם ליצירת קשרים של העוסקים בתחום עם גורמים מתחומים שונים: אנשי מקצוע מהאקדמיה , נציגי משרדי ממשלה (הגנת הסביבה, תשתיות, בריאות, חקלאות ועוד), רשויות מקומיות, ארגונים לא ממשלתיים (NGO), התאחדות התעשיינים, מכון התקנים, ספקים ולקוחות ועוד.
אותי אישית הנושא מעסיק מזה כעשרים שנה מאז מוניתי למנהל מפעל אסם ביוקנעם בשנת 1990. העיסוק הורחב והועמק והפך למרכז עיסוקי עם מינויי לתפקיד מנהל איכות הסביבה של קבוצת אסם. אני משוכנע בחשיבות הנושא הן כאזרח העולם הגדול המודע לכל התופעות הסביבתיות העולמיות והן כיהודי דתי המאמין בחובה לשמור על העולם שברא הקב"ה עבורנו.
הסיבות לצורך בהגנה על הסביבה
הסיבות האקולוגיות
התקשורת בערוציה השונים, עיתונות, רדיו, טלוויזיה וסרטים, מביאה לפתחנו כמעט מידי יום תיאורים שונים על הפגיעה במשאבי הטבע השונים. מוכרות לכולנו תמונות דובי הקוטב אשר מאבדים את סביבת החיים הטבעית שלהם עם המסת הקרחונים בקוטב הצפוני. מראות אלה של הדובים הלבנים, הכל-כך אלגנטיים, כשהם צפים במרחבי האוקיינוס על שבר של קרחון, שניתק ממרחבי הקוטב, מעוררים חמלה. מצטרפות אליהן הכתבות על העופות והיצורים הימיים שנפגעו משפך של נפט גולמי לים.
שנת 2010 הוכרזה ע"י האו"ם כשנת המגוון הביולוגי. זאת בעקבות המודעות הגוברת לפגיעה שאנו , האנושות ככלל וכל אחד מאיתנו כפרט, גורמים למגוון הצמחייה ובעלי חיים שונים, עד כדי הכחדתם. ההתחממות הגלובאלית, הפסולת שאנו מפזרים, כריתת יערות טרופיים והגברת הצריכה הלא חיונית מביאים לניצול משאבים בצורה לא מבוקרת עד כדי פגיעה והכחדה של מאות ואלפי מינים של צמחים ובעלי חיים.
אני בטוח שכל אחד מאיתנו נהנה בצאתו לחופשה עם בני משפחתו, ילדיו ונכדיו, מהפריחה בחודשי האביב, מזרימת המים בנחלים הנקיים הבודדים שעדיין זורמים אצלנו. אני אישית נהנה כל בוקר מציוץ הציפורים בהשכמה. עובדות כל כך פשוטות ומובנות מאליהן, לכאורה!? האם אנו בטוחים שכך יהיה גם בשנים הבאות? הפיתוח נוגס לעיתים מזומנות במרחבי הטבע הבודדים שנשארו עדיין בצורתם המקורית ואם לא נשנה את התנהגותנו אנו צפויים להידרדרות קשה בתחום זה. אנו חייבים לזכור שפגיעה במגוון המינים אינה רק פגיעה בצמח או בחרק מסויים אלא בשרשרת מורכבת שחוליותיה תלויות זו בזו.
בשנים האחרונות מתפשטת תופעה של פגיעה בכוורות. ברבות מהן אין חידוש של משפחות הדבורים והן מתרוקנות. הדעות עדיין חלוקות ביחס לסיבות לכך: האם חומרי ההדברה גורמים לתופעה או הקרינה האלקטרומגנטית על מקורותיה השונים. בכל אופן שתי הסיבות מקורן בהתנהגות האדם. חובתנו לזכור שהמשמעות אינה רק הקטנת כמויות הדבש המיוצרות. המשמעות העיקרית היא הפגיעה בהפריית הצמחים. ללא הדבורים יפגע קשות פריון עצי הפרי, ההדרים, פירות הקיץ (תפוחים, אגסים, אפרסקים ועוד) ואחרים. פגיעה בענף הדבש בארץ היא פגיעה בענף שהיקפו הוא 100 מיליון ₪, אך פגיעה בענף הפירות פירושה פגיעה בענף ששוויו כ- 3.6 מיליארד ₪.
הסיבות הבריאותיות
המים שאנו שותים, האוויר שאנו נושמים והירקות שאנו אוכלים, הם רק דוגמאות בודדות למשאבים שאיכותם הידרדרה בעשורים האחרונים והם פוגעים ישירות בבריאותנו.
מזיהום אוויר בלבד מתים כל שנה כאלף (!) איש בגוש דן. מספר זה גדול פי שלושה ממספר ההרוגים בתאונות דרכים בארץ כולה. המקור העיקרי לזיהום אוויר זה הוא התחבורה - רכבי הבנזין ובעיקר רכבי הסולר פולטים מגוון מזהמים לאוויר אשר נשימתם היא בעלת פגיעה ממשית בבריאותנו. בניגוד לתחנות הכוח והתעשייה, הפולטים את מזהמי האוויר דרך ארובות בגובה רב המאפשר פיזורם ודילולם, הרכבים פולטים את החומרים המזיקים בגובה מערכות הנשימה שלנו ולכן השפעתם כל כך משמעותית. הנפגעים העיקריים הם כמובן החלשים יותר בחברה: הילדים, הזקנים וחולי הריאות.
בשנים האחרונות חל שיפור מסויים בכמויות חומרי ההדברה החריגים בפירות והירקות שאנו אוכלים. אולם מאידך כמות הקרינה האלקטרומגנטית גדלה לעין שיעור. הורים מסרבים לשלוח את ילדיהם למוסדות חינוך הקרובים לאנטנות סלולריות או לקווי מתח גבוה. אך הם לא מעלים על דעתם לוותר על המכשיר הנייד, עבורם ואף עבור ילדיהם החל מגיל צעיר ביותר. כמובן הם גם לא יכולים לתאר לעצמם איך הוריהם גדלו עם טלפונים קוויים בלבד.
הסיבות הכלכליות
הסיבות הבריאותיות לצורך בהגנה על הסביבה, שאת חלקן מניתי בסעיף הקודם, הן גם בעלות השלכה כלכלית כבדה ביותר. עלויות מערכת הבריאות בטיפול בחולי הריאה מסתכמות במיליארדים רבים כל שנה הכוללים עלויות השקעה בבתי חולים, ברופאים ובטיפול התרופתי. כמו בתחום בריאות הציבור כולו, גם בהקשר הסביבתי מניעה חוסכת תחלואה. צמצום הזיהומים הסביבתיים עשוי לחסוך עלויות ניכרות למערכת הבריאות.
בפני פגיעה כלכלית מסוג אחר ניצבו לפני כשנתיים מפעלי המים המינרליים בצפון הארץ, עקב זיהום סביבתי של המעיינות מהם הן מפיקות את המים. נזקיהן עקב ההשבתה הסתכמו במיליוני ₪ עקב הפסדי מכירה.
מאידך תעשיית הקלינטק המתפתחת בכל העולם ככלל ובישראל בפרט, בתחומי האנרגיה המתחדשת והטיפול במים ושפכים, יוצרת אלפי מקומות תעסוקה חדשים ופוטנציאל להכנסות שישפיעו משמעותית על הכלכלה הישראלית.
השפעה כלכלית סביבתית נוספת הן עלויות האכיפה המוטלות בשנים האחרונות ע"י בתי המשפט בעקבות תביעות מחמירות של המשרד להגנת הסביבה על חריגות מהתקנים הסביבתיים. על מפעלים, ישובים ורשויות מקומיות מוטלים קנסות כבדים עד כדי מאות אלפי שקלים ולאחרונה אף קנס של מיליון וחצי ₪ בגין מטרדי ריח.
הסיבות השיווקיות
גם למישור השיווקי פנים לכאן ולכאן. מחד המודעות הגוברת של הצרכנים לחשיבות השמירה על הסביבה מביאה לפיתוח מוצרים בעלי תכונות "ירוקות". השוק של מוצרים אורגניים, למשל, הולך וגדל באחוזים גבוהים מידי שנה. חברות אחרות משנות אריזות לידידותיות לסביבה, מפסיקות שימוש בגזים בעלי השפעה על החור באוזון ועוד. לכל אלה השפעה על המערכת השיווקית שלהן.
מאידך מודעים היצרנים יותר ויותר למשמעות השיווקית שתהיה לכל ידיעה על פגיעה של מפעליהם בסביבה. ברור ומובן כיום מאליו, שמפעל שיתפרסם כפוגע בסביבה ייפגע שיווקית ומכירות מוצריו עלולה להיפגע. אילו הורים ירכשו לילדיהם מוצר מזון שייצורו מזהם את המים או האוויר שילדיהם שותים ונושמים? מודעות זו מביאה, בקצב איטי מידי בינתיים, להקפדת יתר של המפעלים בשמירה על הסביבה.
מאמר זה הוא חלק מסדרה של 3 מאמרים בנושא איכות הסביבה בעסקים. החלקים הבאים:
