איש מכירות של חברת מחשבים המתין ללקוח פוטנציאלי שאיחר להגיע לפגישה בשעה שנקבעה. איש המכירות החליט ש"זהו זה!" כמה עוד ניתן להמתין ללקוח שאינו עומד בזמנים?
איש המכירות, שנפגע מעצם הרעיון שהוא לא נכנס לישיבה בזמן, עזב את המקום. זאת למרות שהמזכירה של הלקוח התנצלה מספר פעמים על כך שהישיבה נמשכת זמן רב מהרגיל.
איש המכירות עשה זאת באגרסיביות המשדרת תסכול רגשי. דווקא ברגע זה כאשר יצא מדלת המשרד, המזכירה הגיעה אליו בריצה ועדכנה אותו שהוא מוזמן להיכנס כעת, לאחר שהישיבה הסתיימה.
אבל כעת איש המכירות כבר לא רצה את הלקוח הפוטנציאלי הזה כלקוח מעשי. לכן הוא דאג לספר זאת ישירות למזכירה והקפיד שכל המשרד יידע עד כמה הוא חש פגוע מתמונת מצב זו.
"אנשי עסקים אתיים לא מתנהגים ככה ", המשיך וציין זאת בפני המזכירה, כאשר הוא יוצר התקהלות של עובדים מסוקרנים סביבם, הרוצים לדעת את פרטי הוויכוח בין איש המכירות למזכירה, שמתאמצת ללא יעילות לרכך אדם קשה ונעול.
בפועל, מהפגישה הלקויה הזו לא יצאה עסקה. יצאו ממנה אנשים מתוסכלים ומאוד כועסים - איש המכירות, ולמעשה גם הלקוח הפוטנציאלי.
כיצד האגו משפיע עלינו בחיי היום-יום?
אדם מחובר לעצמו באופן מלא מממש גישת חיים חיובית שעל פיה נקודת ההתייחסות העצמית שלו היא הנשמה שבקרבו, ולא מושאי ההתנסות שלו.
גישה הפוכה מהתייחסות עצמית היא ההתייחסות באמצעות מושאים. דרך התייחסות זו האדם מושפע תמיד על ידי מושאים שמחוץ לעצמי , ואלה כוללים מצבים, נסיבות, אנשים וחפצים.
בהתייחסות באמצעות מושאים, נקודת ההתייחסות הפנימית של האדם היא האגו שלו (אגו הוא אותו חלק מהנשמה שהוא בעל אוריינטציה לחומר, לעולם החיצון). אבל האגו אינו מי שהוא באמת.
האגו הוא הדימוי העצמי שלו, המסכה החברתית שלו, התפקיד שהוא מגלם. להבדיל מכך, העצמי האמיתי של האדם, כלומר נשמתו, משוחרר לחלוטין מכל הדברים האלו.
כוח העצמי הוא הכוח האמיתי, ולעומת זאת כוח המבוסס על התייחסות באמצעות מושאים הוא כוח מזויף. מאחר שהוא כוח המבוסס על האגו, הוא קיים רק כל עוד מושא ההתייחסות קיים.
אם יש לאדם תואר כלשהו, לדוגמא- מנכ"ל חברה או נשיא מדינה, או אם יש לו כסף רב, הכוח שהוא נהנה ממנו נלווה לתואר, למשרה, לכסף. כוח המבוסס על האגו יתקיים רק כל עוד הדברים האלו קיימים. ברגע שהתואר, המשרה, או הכסף נעלמים, גם הכוח נעלם איתם.
עד כמה אתם מונעים מאגו?
בעקבות תמונת מצב זו , נסה/י להבחין באיזו תכיפות את/ה רוצה "לכופף" דברים או אנשים כרצונך, אפילו אם זה למטרה נעלה? באיזו תכיפות את/ה מתרגז/ת בגלל שהדברים לא מתרחשים כפי שרצית?
חשוב להבין שמתחת לצורך בשליטה תמיד מסתתר פחד מפני איבוד שליטה.
לכן שאל/י את עצמך: מה הסכנה שבשחרור שליטה, של שחרור הצורך בכך שהכול יהיה צפוי?
מה הפחד העמוק ביותר שלי?
המחיר שאת/ה משלמ/ת כאשר את/ה שומר/ת על "שליטה" הוא שהגישה שלך לחיים מתוחה ומרוסנת. כאשר את/ה מעז/ה לחיות ממקום של השראה פנימית, ועושה מה שגורם לך שמחה, הדבר יברא סדר טבעי ואמיתי בחייך. את/ה תרגיש/י רגוע/ה ומאושר/ת, ללא הצורך לעצב את זרימת החיים.
לסיום, מסר קצר בחריזה המעיד על היסודות של האגו והגישות הבסיסיות להשתחרר ממנו:
האגו הוא מהמידות הרעות של אדם,
כי עוצר הוא מימוש רצונותיו בעולם.
האגו הוא יריבו הגדול של אדם,
בגללו האדם לא מקבל את עצמו כחיובי ומושלם.
כדי לנצח את האגו על האדם לשנות את עמדותיו ואת גישותיו –
על ידי אימוץ גמישות, פתיחות ונכונות לשיתוף פעולה במעשיו.
התהליך יהיה זורם ומקדם,
רק כשהאדם מודע למהותו, שהיא נשמה עם גיבוי מהמם.
הגיבוי הוא הסיוע שניתן דרך קבע מאלוהים,
הרוצה במימוש טוהר ואחדות בקרב כל הברואים.
הדבר בא לידי ביטוי דרך חיזוק שניתן מאלוהים ישירות לנשמה.
הוא מבהיר לה שוויתור על עמדות וגישות נוקשות יקדם אותה בעולמה.
צעד זה שנשמע מסובך, דווקא קל למימוש ולהשמה,
אם מגיעים לתובנה שיש לקבל את הסביבה גם כשגישתה אינה מובנת או אחידה.
סיטואציה בה שוררות מחלוקת ואי־אחדות היא שגרתית בעולם המציאותי,
ותיקונה מתאפשר דרך הידיעה שכולנו נשמות בבית אלוהים, ההורה האמיתי.
