שוחחתי השבוע עם מורה שלי על משל המערה של אפלטון ושאלנו את עצמנו האם כיום אנחנו מכירים בכך שאולי המציאות שונה מכפי שאנו רואים אותה. או לפחות יש חלקים הנסתרים מעינינו.
אפלטון שחי במאה הרביעית לפני הספירה כתב את המשל בעקבות הוצאתו להורג של ידידו ומורהו סוקרטס, ע"י המדינה.
המשל מתאר קבוצה של אנשים הנמצאים במערה ומסוגלים לראות רק את הצללים של העולם מאחוריהם, שמוקרנים על הקיר. אחד האנשים מצליח להשתחרר ומטפס החוצה אל העולם האמתי.
כאשר הוא עולה למעלה הוא מסנוור מהאור. לאט, לאט הוא מסתגל ולומד להכיר את המציאות "האמתית". אחרי זמן הוא מתגעגע אל המערה וחוזר.
כאשר הוא מגיע למטה אינו מסוגל לראות דבר בחושך, הוא מספר לחבריו את שראה ולמד. הם אינם מאמינים לו ובנוסף פוחדים לעלות למעלה, כי שם מתעוורים (לראיה שהוא לא רואה דבר) ולבסוף הורגים אותו.
הנמשל של אפלטון היה ברור, אבל בשיחתי עם המורה שלי, לקחנו את המשל לשאלה איך יודעים להבחין בין המציאות, או האמת (האם בכלל יש "אמת" אחת, מוחלטת?) ובין מה שמשתקף לנו אודותיה.
מה עוד ניתן ללמוד מהמשל?
אם ניקח את המשל צעד אחד הצידה, למקום אחר, נוכל לשאול את עצמנו לגבי המציאות שאנחנו רואים סביבנו ובפרט בחזית העסקית, ואותה המציאות כפי שהיא נראית בעיניהם של אנשים אחרים הנמצאים סביבנו.
יותר מפעם אחת שאלו אותי מנכ"לים "מה כבר יכולים לתרום העובדים ברצפת היצור, מה הם יודעים שהמנהלים אינם יודעים?".
בקורס שהעברתי למנחים לצוותי שיפור, הדגשתי את החשיבות שהמנחה יוביל את הדיון ויהיה פחות מעורב. בפרט הדגשתי את הצורך בפתיחות לרעיונות חריגים שיעלו. על כך שאל אותי אחד המנחים: "ואם הרעיון הוא שטות גמורה, גם אז להישאר בעמדת המנחה בלבד?".
התשובה שלי לאמירה זו הייתה, שפריצות דרך אמתיות, תמיד יהיו חריגות ולא פעם ייתפסו בעינינו כשטות. בעיקר משום שהן מייצגות דרך חשיבה אחרת, או הסתכלות שונה על הדברים.
בנוסף, פעמים רבות, החשיבה האחרת מגיעה מאנשים הנמצאים מחוץ למעגל מקבלי ההחלטות. זאת משום, שדעתם של הנמצאים במעגל מקבלי ההחלטות, כבר נשמעת. חשיבה אחרת תגיע מאחרים.
ומה בין עבודה עם תכנית וזיהוי הזדמנויות?
אני חסיד גדול של הכנת תכניות לטווח ארוך ובנית הצעדים מחר ובחודש הבא, בהתאם למטרה שהצבנו לעוד חמש שנים.
אלא שהליכה בנתיב התכנית יכולה למנוע מאתנו להבחין בהזדמנויות שנקרות בדרכנו, והן "בצד השביל", לא עליו.
גם כאן, אני ממליץ, להסתכל כל הזמן בפתיחות רבה, לעבוד עם תכנית ובאתה עת להסתכל בסקרנות מסביב כאילו אין תכנית.
מאחר וזו משימה כמעט בלתי אפשרית עבורנו כאנשים, יהיה נכון, גם במקרה הזה, לשתף עוד אנשים במעגל רחב ומשתנה וכך לזכות ברעיונות ומחשבה חדשים ושונים.
הערה בשולי הדברים: אני ממליץ לקרא את המשל (היכנסו בקישור למעלה), הוא קצר מאד ומרשים ביותר. מצורף גם סרטון קצר מתוך האתר Youtube.
