עדכונים אישיים מהבלוג: הצטרפו ליותר מ-5,300 מנהלים ומנהלות שכבר מנויים וקבלו מאמר מקצועי חדש ומקורי בכל שבוע - חינם.

חשיבה יצירתית

לפני שבועיים פרסמתי כאן מאמר על קיום ישיבות והמלצה איך לקיים אותן באופן יעיל.

הפעם אני מבקש להציג חשיבה אחרת, אפילו סותרת במידת מה חלק מההמלצות שרשמתי שם. אחת המטרות החשובות בחשיבה בצוות (מה שמוגדר כ"ישיבה") היא הגעה לפתרונות או דרכי פעולה יצירתיים.

עצם הישיבה בפורום בו אנו פתוחים לשמוע רעיונות חדשים, כבר מסייע מאד. אם נוסיף לכך טכניקות כמו סיעור מוחות, עצם דג, 5 Why's ועוד, נחזק מאד את כוחו של הצוות ונאפשר לייצר פריצות דרך.

אלא, שמחד, שגרת עבודה, עם סיכומים, פעולות מתקנות, מעקב, סיכומים וחוזר חלילה, היא כלי חשוב לשמור על היעילות של הישיבות, ומאידך, שגרה, כמו כל שגרה מקבעת את החשיבה ומכניסה אותנו לתוך קופסה.

כדי לשבור את השגרה ולצאת מההרגלים והקופסאות בהן אנו אוהבים להסתגר, אני נוהג מדי פעם לפעול אחרת.

לקיים את הישיבה עם מטרה אך בלי מעקב על הפעולות המתקנות ובלי היסטוריה. בלי השגרה של הליכה באותו נתיב.

דוגמאות:

בעבר כאשר ניהלתי מפעל גדול בחברה בינלאומית והיו בארץ מספר מפעלים, נהגנו אחת לשנה לבצע מבדק בו מגיעים נציגים שונים ממפעלים אחרים וסוקרים על פי רשימת תיוג (Check List).

מאחר וכל הזמן בדקנו את עצמנו לפי אותה רשימת תיוג, הלכנו כל הזמן באותו נתיב (אותה קופסה...) ולא היו דרמות, לא היו חידושים גדולים.

יום אחד הוחלט כי המבדק הזה יהיה חופשי, בלי רשימות תיוג שעושות סדר אבל גם מקבעות את החשיבה. הממצאים היו מדהימים.

או, בתחום אחר, באחת החברות בהן אני פועל כמנהל פיתוח עסקי לאיתור מפיצים, הגעתי לפני כחודש, לישיבה עם סאמר שעובד אתי בצוות מטעם החברה.

לכאורה, לא היה על מה לדון, כל מה שקבענו לבצע, בוצע, כל המיילים שחשבנו עליהם, נשלחו וטרם קיבלנו תשובות.

החלטנו לקיים דיון "על ריק". כמובן למען המטרה. התחלנו את הפגישה בשאלה איך מגיעים למפיצים חדשים, אחרים. מה אפשר לעשות.

תוצאת הפגישה הזו הייתה שני מהלכים מאד מעניינים שטומנים בחובם הזדמנויות גדולות. סביר להניח, שלו הלכנו בנתיב שיצרנו כבר בפגישות הקודמות, לא היינו מגיעים לכיוונים אלו.

תחום המכירות, בפרט, מחייב חדשנות כל הזמן. לכן, כאשר אני פועל עם צוות מכירות, אני נוהג מדי פעם, לשאול את השאלה: "מה עוד?". מה אנו יכולים לעשות ולא עשינו. את השאלה הזו אני שואל בפתח הישיבה, ללא הפתיחה הרגילה עם המעבר על הפעולות המתקנות או הסיכום של הפגישה הקודמת.

אז, כן, או לא רשימות תיוג?

יצירתיות ממחייבת לצאת כל הזמן מהקופסה, לצאת מהריבוע והשגרה שאנו כה אוהבים. כדי לקיים ישיבות יעילות יהיה נכון לעבוד בנוהל מסודר. להגיע עם מטרה, סדר יום, מעבר על הפעולות שהוחלט לבצע בפגישות הקודמות ולהוציא סיכום מסודר.

אך כדי להיות יצירתיים, צריך לצאת מהשגרה מדי פעם ולעבוד אחרת.

צרו תרבות ארגונית של איכות, מצוינות ושיפור קבעו שיחת יעוץ של 30 דקות ללא תשלום וצרו תרבות ארגונית מנצחת שמובילה לאיכות גבוהה ושיפור מתמיד לחצו לתיאום שיחה
זאב רונן

בעל ניסיון ארוך ועשיר בניהול של חברות ויחידות עסקיות בארץ ובעולם ובהקמת מיזמים. התמחותי הייחודית היא בהגדלת הרווח הנקי בחברות ובביצוע מהפכים ותפניות בחברות שהיו על סף פשיטת רגל, ובהעברתן לרווחיות.

אתר: business-excellence.co.il כתובת דוא"ל: zeev.ronen@business-excellence.co.il
4 תגובות

הי זאב,
כדי לעורר יצירתיות ממוקדת בתחום השיווק, ממליצה לקיים שיחות פתוחות של הנהלה עם לקוחות החברה, ולשאול בעניין אמיתי על הבעיות שלהם, ועל הפתרונות האפשריים שהם מעלים, אלו שיחות שמסיבות רבות, אינן מתקיימות בחברות, ואפשר למצוא שם אוצר בלום של הזדמנויות עסקיות להגדלת נתח לקוח, למצב השוק, ולנצל שיחות אלה להבנה עמוקה יותר של חולשות וחוזקות שלנו אצלם, ובשוק הרלוונטי.

מירי שלום,
את מעלה נקודה מאד מעניינת. האם יש לך ניסיון מעשי שתוכלי לחלוק אתנו? למשל, התדירות של מפגשים אלו, האם בשיחת טלפון או במפגש פנים אל פנים, מי אחראי על המשוב הזה?
תודה
זאב

דפנה שלמן
17-09-2015

זאב יקר,
אני עוקבת בשקיקה ובהוקרה אחרי המילים שלך ונעזרת במאמרים שאתה כותב לעבודה עם המנהלים שלנו. האבנים הגדולות שלי מתמקדות בעבודה עם אנשים שעובדים עם אנשים, מתוך אמונה שרובנו בורחים מלעסוק בהיבטים ה"רכים" של הניהול-אלו שנוגעים לכל אחד מאתנו ב"פופיק". מאמינה שכמנהלת משאבי אנוש, מחובתי לפתח תרבות ארגונית מכבדת, קשובה, מאתגרת, מפרגנת ומדידה. שכל אדם ראוי ושאסור לנו לוותר לנו ועלינו. משתמשת במטאפורה בעזרת סיפור ילדים "זרע של צנונית" קלאסיקה המתארת את היכולת להאמין בזריעה, בהשקיה, בטיפוח תוצר, על אף ולמרות חוסר האמון של הסביבה. סיפור נוסף שמתאר את הפרידה מהבלתי אפשרי ו"ניסיתי כבר הכל ואינני יכול" שאני שומעת פעמים רבות ממנהלים, מצאתי בסיפור עם מסדרת הספרים: Chicken soup for the soul, שם ביקשה מורה מתלמידיה לכתוב את כל מה שאינם יכולים ולמחרת יצאה איתם לשדה, לקבור את סיפוריהם. בהמשך, כשהילדים אמרו שאינם יכולים לבצע דבר מה, היא הזכירה להם ש"לא יכול כבר מת" וזימנה אותם לספר לעצמם סיפור אחר. מבקשת להודות לך וכבר ממתינה למאמר הבא. תודה ויישר כוח!

דפנה המון תודה על תגובתך.
תודה על המשוב ובעיקר אהבתי את שני הסיפורים. מי יודע כמה עשרות פעמים סיפרתי את זרע של צנונית ומעולם לא ראיתי את מה שהראית כאן. יפה מאד.
זאב

פרסמו תגובה למאמר

תגובות אחרונות בבלוג