כצרכנים אנחנו כועסים על המונופולים ומייחלים לתחרות.
אך, לא פעם, כיצרנים, נחפש להימנע מתחרות.
בעבר הכרתי לעומק שתי חברות, אשר כל אחת מהן הייתה יצרן יחיד בנישה מסוימת - סוג של מונופול.
האחת יצרה מכלולים עבור מעט יצרנים בארץ, והייתה הספק היחיד שיצר את המוצר כאן. בכל פעם שעלויות היצור ותפעול העיקו, הם העלו מחירים.
היצרנים שרכשו את המכלולים היו בתחרות ביניהם ומול היבוא, והמנכ"ל של אחת מהן אמר כי אינו יכול לקבל את עליית המחירים כי עליו להסביר בכל רבעון בדירקטוריון מדוע אינו מרוויח.
על כך השיב לו המנכ"ל של החברה שמייצרת את המכלולים: "אז תעלה גם אתה את המחיר לצרכנים".
בנקודה הזו, החליט המנכ"ל הרוכש, לחפש ספק בחו"ל. בתוך חצי שנה התחיל לייבא את המכלולים מאירופה ושנה מאוחר יותר הציע למתחרים שלו, למכור גם להם את המכלולים במחיר נמוך בהרבה מהמחיר של הספק הישראלי.
בהמשך, התברר כי ניתן ליצר את המכלולים בתורכיה בפחות מחצי מחיר ובאיכות מעולה. שלש שנים אחרי אותה שיחה שהוזכרה למעלה, הספק הישראלי נאלץ לסגור את היצור של המכלולים, מחלקה שהייתה, בשיאה, מקור הכנסה עיקרי עבורו.
היצרן השני אותו הזכרתי סיפק מוצר גמור לשוק רחב, אבל דרך מתווכים. נאמר שהיו אלה משהו כמו אדריכלים שנמצאים בתווך בין הצרכן וקבלן הבניה. גם הוא היה ספק יחיד בתחום שלו. זמני האספקה היו גרועים, וכך גם האיכות והשירות הייתה ברמה בינונית או למטה מזה. רק המחירים היו ברמה גבוהה (כדרכם של מונופולים או ספקים יחידים).
אחרי כמה שנים, "המתווכים" פנו לשני יבואנים שייכנסו לתחום וייבאו מוצרים מתחרים. הכניסה של היבואנים היתה הססנית, אך כמו כדור שלג התפתחה במהירות, והיצרן המקומי מצא את עצמו מחוץ למרבית המכרזים, מאחר ולא היה בנוי לתחרות, והתייעלות הייתה מושג זר עבורו. בעבר נהג להעלות מחיר בכל פעם שמצא עצמו עם בעיית רווחיות וכעת גם במכרזים בהם זכה נאלץ לא פעם לתת מחירים שלא הותירו לו רווח.
תחרות היא כמו הליכה לחדר כושר
בעולם של היום, עולם שהוא "כפר גלובלי", עם האינטרנט, התקשורת ויכולת התנועה, מי שבונה את עצמו ללא תחרות, יהיה במהרה מחוץ לשוק.
התחרות מחייבת אותנו לחשוב, להתחדש ולהתייעל. לגייס את כל הארגון למען המטרות ולהביא רעיונות חדשים. התחרות עבור הארגון משולה לעבודה האישית שאנחנו עושים בחדר כושר.
לפעמים אין לנו חשק או כוח ללכת לחדר הכושר. אבל בטווח הארוך אנחנו מרגישים הרבה יותר טוב ונחושים להמשיך.
היצוא מאלץ אותנו "לחדד עפרונות".
מאחר והשוק המקומי פתוח ליבוא כמעט בכל מקרה, הרי שכיצרנים עלינו להיות בנויים להתחרות עם המחיר מסין או האיכות מאירופה.
אם אנחנו בנויים להתמודד בתחרות מול היבוא, במאמץ קטן נוסף נוכל להתחרות בהם גם בשווקי חו"ל. הצורך להתמודד במכירות בחו"ל, יצוא, מאלץ אותנו להשתפר כל הזמן.
תחרות מוצלחת מול הסינים
לפני שנתיים התחלנו לייצא את אפנת המשקפיים Just eye fashion +, מדובר בקולקציה מאד מוצלחת והיה לנו ברור שמיד יהיה יצרן סיני שיעתיק אותנו. במקום להילחם בסינים בנינו אסטרטגיה של חדשנות מתמדת.
לפני שנה, ראינו בתערוכה בפריס שאחד היצרנים הסינים העתיק כמה מהדגמים שלנו. המחיר היה מאד נמוך והאיכות נמוכה אף היא.
מיד היה יבואן זריז שניסה (ללא הצלחה) לייבא את המוצר הסיני לארץ. שנה מאוחר יותר, בתערוכה שהייתה בפריס לפני חודש, היצרן הסיני כבר לא הציג את המוצר המתחרה ואילו אנחנו המשכנו להתחדש ולגדול. התברר שהשוק העדיף לשלם יותר ולקבל הרבה יותר.
המלצה
במקום לחפש דרכים להימנע מתחרות, בנו את היכולות להתחדש, להמציא ולהוביל. כך תשרדו גם בשוק המקומי וגם תבנו את עצמכם לשוק היצוא.
