מטרת הנושא של ניהול סיכונים הוא לנסות ולהקטין את חוסר הוודאות הנובע מהשינויים התכופים המתרחשים בתחום הכלכלי, המקומי והבין לאומי.
לפי חוקי מרפי: אם יש משהו שיכול להשתבש הוא ישתבש בעיתוי הגרוע ביותר.
ניתוח הסיבות העיקריות לפשיטות הרגל של חברות בשוק האמריקאי (ב-10 השנים האחרונות) מצביע על הסיבות הבאות (journal of change management):
- כשל תפעולי - ייצור או שירות – 30%
- כשל פיננסי – חיזוי שגוי של התנהגות השוק הפיננסי – 10%
- כשל ניהולי – בכל הרמות הארגוניות – 20%
גורמים עיקריים אלה מכסים כ-60% מהסיבות לפשיטות רגל של העסקים.
כמו כן נמצא כי כ-70% מהעסקים חייבים לעדכן את התוכניות האסטרטגיות אחת לשנה ואף במקרים מסוימים אחת לחצי שנה, אחרת הם יגיעו לפשיטת רגל עסקית.
מהו סיכון?
סיכון הוא אירוע שהתרחשותו עלולה לפגוע באדם או אירגון.
מהו ניהול סיכונים? זהו תהליך בו מזהים סיכונים, מעריכים את משמעותם ונערכים להתמודד איתם.
התחומים בהם בא לביטוי הנושא של ניהול סיכונים הם:
- בטיחות וגהות.
- ניהול פרויקטים .
- מצב בטחוני.
- תכנון ארוך טווח (תכנון אסטרטגי ).
- שינויים בהתנהגות השוק (לקוחות , מתחרים וספקים ).
- סיכונים פיננסיים (תנודות שערים בבורסה ובשערי מטבעות )
- רגולציה ותקנים בתחום : איכות המוצר והשירות, בריאות, איכות הסביבה, היטלים ומכסים.
תחומים אלה מייצגים את כל קשת התחומים אשר על מנהל מפעל להתמודד איתם.
הדרך להתמודד עם הסיכונים
לאחר הגדרת סוג הסיכון שמפניו רוצים להימנע, ומקומו של המוצר או העסק (תלוי איפה נמצא הסיכון) על עקומת חיי המוצר, יש להדגיש שעקומת חיי המוצר היא עקומה המתארת את מחזור החיים של המוצר או העסק, (היקף המכירות מול ההכנסה מהמכירות ), ואת מיקום המוצר או העסק, על פני העקומה בזמן ביצוע ניתוח הסיכונים.
ברור שהסיכונים של מוצר או עסק בוגר, הנמצא בסוף ימיו, אינם זהים לסיכונים של מוצר או עסק הנמצא בתחילת דרכו.
קיימות 3 דרכים להתמודד עם סיכונים:
- על ידי ניתוח של נתוני העבר וזיהוי מצבים בהם הופיעו הסיכונים.
- על ידי ניתוח חוות דעת מומחים, וחיזוי של העתיד.
- על ידי שילוב 2 האפשרויות הנ"ל.
1. ניתוח וזיהוי נתוני העבר
לצורך כך יש להגדיר את נושא הסיכון, "מוצר מטרה" ואת כל הגורמים המשפעים עליו.
לדוגמא: ירידה אפשרית בהיקף המכירות של המוצר בעתיד.
הגורמים, הקשורים למוצר הנבדק, שעליהם יש לאסוף נתונים כמותיים, מתוך נתוני העבר הם:
- מכירות המוצר הבדק בעבר על ציר הזמן (חודשים , או שנים )
- עלויות עבודה המושקעות יחסיות לזמן הנ"ל.
- מחירי המכירה של המוצר הנ"ל בשווקים השונים (לכל שוק בניפרד ) יחסית לזמן הנ"ל.
- התנהגות המתחרים בשווקים שלנו (כל מידע שיווקי זמין ).
- כל מידע רלוונטי נוסף על המוצר.
מה נקבל מהמידע שנאסף ?
- מתוך הנ"ל נבצע חישוב של הרגרסיה הלינארית, ואפיון התנהגות המשתנים הנ"ל ביחס ל"מוצר המטרה".
- נגדיר תופעות של עונתיות ועוצמתם.
- נגדיר את מיקום המוצר על עקומת החיים שלו.
- נגדיר את הסטיות מהתהליך הרגיל וננתח אותן.
- נגדיר את הסיכונים בהתפתחות עתידית של המוצר ואת הדרכים להתמודד עם סיכונים אלה.
2. ניתוח חוות דעת של מומחים וחיזוי העתיד.
בניתוח חוות דעת של מומחים יש להתבסס על 3 עד 5 מומחים, המכירים את המוצר ואת טכנולוגיות הייצור שלו.
לצורך ניתוח חוות דעת המומחים נעזר בשאלון מובנה המקיף את הנושאים העיקריים הבאים:
- המוצר או העסק הקיים יתרונות וחסרונות לטווח הרחוק. (SWOT)
- ניתוח מאמרים ומחקרים בעיתונות ובספרות המקצועית.
- טכנולוגיית הייצור (אוטומציה, מחשוב, חומרי גלם).
- אינטגרציה של המוצר הנוכחי עם מוצר משלים ומשמעותו הכלכלית.
- השפעות סביבתיות וחוקיות של תהליכי הייצור הקיימים והעתידיים.
- אופן השיווק והמכירה (האריזה, יחידת המכירה) והשפעתם על הרווחיות.
- השירות הניתן למוצר והשפעתו על הרווחיות הכוללת היום ובעתיד.
- הגדרת הסיכונים הקיימים במימוש הסעיפים הנ"ל ודירוגם.
ניתוח סטטיסטי של תוצאות שאלון זה, יאפשרו להגדיר את עוצמת הסיכונים העיקריים, ועל ידי כך לתת להם מענה.
3. שילוב התוצאות של 2 הסעיפים הנ"ל.
שילוב המסקנות משני הסעיפים הנ"ל נותן אפשרות לבסס טוב יותר את המחיר הנובע מקיום כל סיכון אפשרי.
מה עושים עם הסיכונים שהוגדרו?
את הסיכונים שהוגדרו יש לדרג לפי "עוצמת הסיכון", או לפי העלות הנובעת מהתרחשות הסיכון.
מול כל עלות של סיכון יש להציב את העלות האלטרנטיבית הנובעת מההשקעה האפשרית בפתרון הסיכון והתמודדות איתו. בשום מקרה לא נחליט להתמודד עם כל הסיכונים, וזאת מכיוון שאין כל ודאות שהסיכונים יתממשו הלכה למעשה, ולכן נבחר לפעול מול הסיכונים העיקריים בלבד, ולתת להם מענה.
מתוך כך נבנה תוכנית פעולה להקטנת הסיכונים, ככל האפשר.
לסיכום
בכל פעילות עסקית קיימים סיכונים הנובעים מגורמים שונים, ניהול הסיכונים הוא הכלי אשר נועד לאפיין את הסיכון ולתת לו מענה הולם.
ניהול הסיכונים עוזר למנהלים להגדיר את גורמי הסיכון, ואת התוצאות האפשריות הנובעות ממנו, הגדרה זו מאפשרת הכנת התרופות המתאימות לסיכון בעוד מועד.