ראשית הבהרה: לצורך פרסום מאמר זה קיבלתי את אישורה של החברה בה אירע האירוע המתואר.
בחברה המדוברת, צוואר הבקבוק היה בתחנה של טיפול בפני שטח ע"י חומצה. התהליך פלט חום ולכן צריך היה לקרר את החומצה. מחליפי החום בהם השתמשו לצורך כך היו בנויים מצינורות נחושת שמעבירה חום ביעילות רבה. אלא שהנחושת נעכלת ע"י החומצה, לכן מחליף החום (צינור הנחושת) היה בתוך אלכוהול, ובתוך האלכוהול היה גם כלי זכוכית עם החומצה. הסרבול יצר העברת חום (קירור) לא יעילה ועבודה במנות קטנות.
בצוות השיפור שפועל במקום הציעו שמחליף החום יהיה בתוך החומצה, וכדי שלא יפגע הציעו לעשות אותו מפלסטיק.
מחליפי החום במקום היו עשויים מנחושת כדי להעביר חום בצורה היעילה ביותר. לכן, אני מניח שמהנדסים (אנשי המקצוע הממונים על הנושא) לא היו מעלים רעיון כל כך "מופרך" והפוך להגיון. כנראה שרק מי שלא מגיע מהתחום המקצועי-הנדסי יכול להעלות על דעתו רעיון כל כך "אחר".
מנהל התפעול, לקח את ההצעה, בנה אמבטיה חדשה, גדולה יותר, עם צינור פלסטיק כמחליף החום. מאחר והחומר הפלסטי מעביר חום בשליש יעילות מהנחושת, הוא הגדיל את שטח הפנים של הצינור בהתאם.
התוצאה, כמובן, היא פתרון מבריק לבעיה שהטרידה את החברה מספר שנים, ושחרור צוואר הבקבוק שעיכב את תהליך היצור כולו.
המלצה
אין תחליף לעבודה עם צוותי שיפור להעלאת פתרונות לבעיות סבוכות. כאשר יושבים מספר עובדים, בפרט כאלו שלא מעורבים בחשיבה וקבלת ההחלטות ביום יום, הם יעלו רעיונות חדשים ויצירתיים. בנוסף נרוויח אותם רתומים יותר למטרות החברה והצלחתה.