בלוג הוידאו: תשובות לשאלות ששלחו אלי קוראים של הבלוג ולקוחות מהעבר ומהווה.
היום נדבר על השאלה למה ארגונים מודדים הכל ובעצם לא משפרים כמעט שום דבר? אנחנו מודדים מודדים ולא קורה כלום. מה הסיבה?
כבר דיברנו הרבה על שימור עובדים, אבל היום אני רוצה לדבר על שימור העובדים במקום שבו התחלופה הכי גבוהה. למה זה חשוב לנו? ואיך אנחנו מטפלים בזה?
היום נדבר על מדדים שמפסיקים להיות כלי עזר לשיפור ומתחילים להיות מטרה. ניכנס לזה דרך סערת המיצ"ב האקטואלית.
מכירים את זה שאיש מכירות להוט לבצע מכירה ומבטיח הבטחות שאי אפשר לקיים? או שמנהל אומר לעובד משהו כמו "אין בעיה נדבר על זה" אבל לא ממש מתכוון לזה? היום נדבר על הבטחות ובמיוחד על הבטחות שאין בכוונתנו לקיים.
היום נדבר על החשיבות של לראות את המטרה של החברה ולא רק מטרות מקומיות.
בשעת מכירה שגרתית אנשי המכירות ממוקדים רק בדבר אחד, לסגור עסקה עכשיו. על זה הם נמדדים ומתוגמלים. במקרה כזה אנחנו עלולים לפספס דברים מאוד חשובים שגם הם חלק מהמכירה.
לזכור שמות - פרט קטן עם השפעה גדולה לכל מנהל, לכל עסק ולכל אדם. אז למה כל כך קשה לנו לזכור שמות? ואיך אפשר להשתפר?
היום נדבר על שיפור האמון בין ההנהלה והעובדים. למה זה חשוב? מה קורה כשאין אמון? ואיך עושים את זה? נקפוץ פנימה.
אנחנו אומרים תמיד שתנאי לשיפור הוא מדידה. היום נדבר על מדידת ספקים, נראה איך אנחנו מודדים את הספקים שלנו כדי שהם ישפרו את השירות.
כשלקוח מתלונן, או שהוא לא מרוצה, התגובה הראשונה שלנו, הכי טבעית, אימפולסיבית, היא לגלגל אליו את האחריות. הוא נודניק, הוא מבלבל את המוח. היום נדבר על לקוחות שלא מרוצים ולמה הם בעצם כל כך חשובים לנו.