בלוג מצוינות בעסקים

שנה חדשה טומנת בחובה ציפייה והתרגשות להתחלות חדשות ולהמשך העשייה הנדרשת הנכונה. תחילתה של שנה חדשה מראה לנו עד כמה יסודות חשובים בעולם האיכות והמצוינות גולשים ומשפיעים מעבר לעולם המקצועי וכיצד הכלים שניבנו לניהול איכות ומצוינות מתאימים גם לניהול האישי והמשפחתי.

במשך כל השנה אני כותב ומפרסם בבלוג מאמרים מקצועיים פרי-עטי במטרה לספק לכם, הקוראים והקוראות של הבלוג, ידע מקצועי שיעשיר אתכם וישפר את התוצאות שאתם משיגים, מתוך 33 שנות ניסיוני כמנכ"ל וכיועץ למנכ"לים וחברות. בחגי תשרי, במה שהפך למסורת (זו השנה החמישית), אני נותן את הבמה לכם הקוראים – ומפרסם מאמר מיוחד שמורכב כולו מטיפים למנהלים ששלחו קוראי/ות הבלוג.

בדיון שערכנו על המכירות בחנויות ציין נתנאל את מה שהוא כינה, חוסר האחריות של העובדים הצעירים (בני העשרים וקצת). נתנאל המשיך ונתן ביטוי לחוסר הערכה שלו כלפי "הדור הזה של הצעירים". נתנאל עוד לא בן ארבעים והוא מתייחס בדבריו לעובדים בני העשרים וקצת, בחוסר הערכה גלוי.

ביום יום אנחנו מנהלים הרבה מאד משאים ומתנים. אנחנו לא קוראים להם כך, אבל בכל פעם שאנחנו פונים למישהי או מישהו ומבקשים ממנו דבר מה, או שפונים אלינו – זהו משא ומתן. הוא יכול להסתיים מיד בחיוב או בשלילה ויכול גם להמשך בהסברים ושכנוע. כך או כך זהו סוג של משא ומתן.

ורד מסיימת בימים אלו תפקיד ניהולי בכיר בחברה קמעונאית גדולה. בתפקידה הנוכחי היא מדווחת למנכ"לית ובתפקידה החדש היא תנהל יחידה עסקית בחברה אחרת. גם בתפקידה החדש היא תדווח ישירות למנכ"לית. החידוש שמשך את ורד לעבור תפקיד הוא שבתפקידה החדש היא תנהל כעשרים עובדים ומנהלים. בתפקידיה הקודמים, אף שהיו בכירים, ורד לא ניהלה אנשים.

בקדנציה השנייה שלי כמנכ"ל ניהלתי את דגנה סיליקון. החברה הייתה אז בסיומו של תהליך ארוך של פיתוח מוצץ מסיליקון עם חלק מפלסטיק שנשאר מחוץ לפה. היו עובדים שלקחו את המוצר לילדיהם. אחרי כמה ימים, הגיעו שני עובדים וסיפרו שכאשר אחד ההורים דרך בטעות על המוצץ הוא התפרק. חלק הסיליקון שנכנס לפה נפרד מהפלסטיק שנשאר בחוץ.

יגאל שלח לי הודעה וביקש שאבדוק עבורו משהו. הייתי בנסיעה לפגישה עם אילן ודובי ועוד כמה אנשים. כשהגעתי באיחור של מספר דקות רפרפתי על ההודעות, ציינתי לעצמי לחזור ליגאל ונכנסתי לפגישה. כשיצאתי מהפגישה, כבר מלאו את ראשי נושאים אחרים ושכחתי את הפניה של יגאל ועוד מספר הודעות שנשלחו אלי.

במטרה להגדיל את המכירות באחת הרשתות הקמעונאיות קבענו תחרות נושאת פרסים בין החנויות. הפרסים היו בעלי ערך כספי, אבל, כמובן, לא כסף שנכנס למשכורת אלא ביטוי של הערכה: מדליה וארוחת ערב לצוות החנות. היו שתי מטרות לתחרות: הראשונה הייתה, לנצל את יצר התחרותיות ולדחוף את המכירות כלפי מעלה. המטרה השניה הייתה לגבש ולחזק את הצוותים של החנויות.

לא מזמן עצרתי בשעת לילה בחנות נוחות של דור אלון כדי לרכוש ארטיק. התלבטתי לרגע באיזה מותג אבחר ולקחתי שני ארטיקים, אחד מכל סוג. שמתי לב שהם לא באותו המשקל. האחד היה כבד יותר. למרות שהאריזה של שני הארטיקים היא באותה המידה ועל פניו הם נראים באותו הגודל.

בשנה האחרונה הוזמנתי פעמיים ללוות מנכ"לים שהצהירו מראש, שהניהול שלהם סובל מריכוזיות יתר. זה היה נדיר. כמעט כל המנכ"לים והמנהלים שאני מלווה, מאד ריכוזיים. אך זה יוצא מהם רק כאשר אני מבקש אותם לאפיין את חלוקת הזמן שלהם. רק בשלב הזה הם מזהים שמרבית זמנם מושקע בכיבוי שריפות ובמטלות שהמנהלים, הכפיפים שלהם, אמורים לעשות.

האם אצלך בחברה השכר של כולם ידוע לכולם? במידה וכן האם המידע הוא רשמי או שעובר מפה לאוזן? איזה השפעה יש למידע על השכר על פערי שכר מגדריים ואחרים? ואיזה השפעה יש לכך על המוטיבציה של העובדים?

נניח שהחברה שלכם מפסידה, או מרוויחה אבל אתם חווים ירידה במכירות וברווח, את מי תגייסו לעזרתכם ואילו הוצאות תקצצו? כולם משקיעים במכירות. המכירות הן צעד חשוב ביותר להצלת החברה, אבל לא הצעד היחיד. בואו נלך צעד אחד לאחור ונבחן את המקור לירידה ברווחיות או במכירות (או בשתיהן).

המטרה של תהליך גישור הינה ליצור גשר בין שני בעלי פלוגתא. כלומר, להגיע להסכם בין שני הצדדים מעל המחלוקת הקיימת ביניהם בהווה. כדי שההסכם יהיה יציב, הוא צריך להיות win-win. כך ששני הצדדים מרגישים שהשיגו, בדרך של שיתוף פעולה, את מקסימום האינטרסים שלהם, מול האלטרנטיבה הקיימת.

בואו נניח שאנחנו יודעים מה גורם לאנשים להעדיף ספק אחד על משנהו – הידע הזה יעניק לנו עוצמה בלתי רגילה. בתור ספקי שירותים או מוצרים נוכל לכוון את המוצרים שלנו או השירות שאנחנו נותנים לפי העדפות הצרכנים וכך לזכות ביותר לקוחות.

"במשך מאות שנים היו משוכנעים באירופה שכל הברבורים לבנים. רק לאחר גילוי אוסטרליה התברר שברבור יכול להיות גם שחור. נסים ניקולאס טאלב הפך את הברבור השחור למטאפורה – אירוע נדיר ובלתי צפוי בעל השפעה דרמטית על חיינו, שלאחר הופעתו אנו רוקחים הסבר להתרחשותו הגורם לו להיראות אקראי פחות וחזוי יותר".

למאיר יש חברה שמוכרת חומרי ניקיון. החברה קונה בסיטונאות, אורזת ומוכרת לחנויות. עלות החומרים הגיעה ל60% מהמכירות. כלומר על כל 100 שקלים שהחברה מכרה היא רכשה חומרים ב-60 שקלים. תנועות החומרים לא נוהלו והמעקב היה רק כמה חומרים נרכשו וכמה נמכרו. זה היה מצב בלתי אפשרי משום בחינה. מאיר ניסה כמה פעמים לשנות את המציאות ולנהל את תנועות החומרים, אך נכשל בכל פעם.

אנחנו נוטים להתבלבל בין רווחה ורווח. המחשבה השגרתית היא שכל מה שאנחנו עושים לטובת העובד שייך לתחום הרווחה. האמנם? במאמר הזה נראה שעובד מאושר מגדיל את הרווח של החברה. מכאן שהשקעה בעובד שייכת לרווח ולא לרווחה.

האם אתם מתכוונים באמת לכל ההוראות שאתם מפרסמים לעובדים? למשל, ההוראה שחובה להשתמש במסכות. ההוראה הזו, שריד לקורונה, עדין תלויה על דלתות בכניסה לאולמות היצור או למשרדים רבים מאד. האם זו עדין חובה? לא. ממש לא. אם זו אינה חובה ואיש אינו מקפיד על כך (ובפרט לא המנהלים), מדוע להמשיך ולפרסם אותה?

רבות דובר על החשיבות של ניהול תחקירים בארגון ככלי לאיתור כשלים וטעויות, ויצירת שיפור ומצוינות. כל מנהל ואף כל עובד יתחבר לרצון ללמוד מטעויות ולא להיות מעורב בתקלה חוזרת או תקלה שניתן היה למנוע אותה. יחד עם זאת, היישום של תרבות ארגונית המעודדת תחקירים הינו מאתגר במיוחד.

עיקרון פארטו מסייע לנו לקבוע סדר עדיפות בהקצאת משאבים. נניח שאנו רוצים לשפר את הרווחיות של חברה, ולשם כך בוחנים את הביצועים של מוצריה. החברה מוכרת עשרים מוצרים. נסדר אותם בטבלה בסדר יורד, מזה שמייצר את הרווח הגבוה ביותר ועד זה שמיצר את הרווח הנמוך ביותר. על פי עיקרון פארטו, יש סיכוי גבוה שארבעת המוצרים הראשונים ברשימה מייצרים כ-80% מהרווח של החברה.

כשנפגשתי עם חנן בארבע עיניים, הוא היה מאד ממורמר. הוא אמר לי שלמרות שהמוסך מרוויח מאד יפה והוא המכונאי הראשי שעל שמו הרישיון של המוסך – הוא מתוגמל במשכורת נמוכה. הוא אמר שאינו עוזב את המוסך, רק מאחר ובעוד שנים ספורות הוא פורש לגמלאות וחושש שכעת לא ימצא עבודה אחרת.

בשבוע שעבר הוזמנתי לחגיגת היובל של שמיר אופטיקה. חמישים שנה וצמיחה מדהימה. בשנה שעברה החברה מכרה יותר ממיליארד שקלים עם כ-2,500 עובדים בכל העולם. לפני שלושים ושלוש שנים שאלו אותי האם אני מוכן לשמש מנכ"ל החברה. באותה עת משרד המנכ"ל היה ריק. אף אחד לא רצה לקחת על עצמו את התפקיד. הדילמה של הקיבוץ הייתה האם לסגור את החברה לאלתר, או להשאירה כמקום עבודה לחברים…

במסגרת תכנית "כסף חכם" יינתנו מענקים לחברות המנסות להשיג גידול משמעותי בהיקף המכירות בחו"ל – המענקים יינתנו באמצעות השתתפות במימון של ההוצאות השיווקיות, וליווי מקצועי של יועצים המתמחים בשוק היעד. האפשרות להגשת בקשה למימון תיפתח ביולי הקרוב ולא ידוע אם יהיו הזדמנויות נוספות בשנה הקרובה, ועל כן מומלץ להגיש את הבקשה למקצה הקרוב שיפתח.

מדי שנה עורכת חברת CofaceBDI סקר בשיתוף מגזין דה מרקר, בשאלה "מי הן 100 החברות שהכי כדאי לעבוד בהן בישראל". לדעתי, המידע הזה חשוב באמת למי שיש לו מספר הצעות עבודה והוא מתלבט בין החברות ברשימת ה-100. המידע חשוב גם להנהלות החברות ברשימת ה-100 כחלק מהמאמצים לשימור העובדים וכמובן בשביל האגו. לכל השאר, לכולנו, זוהי רכילות שכבודה במקומה מונח, אך היא פחות חשובה מהשאלה מה…

בשנת 2019 בני סכנין ירדו מליגת העל לליגה לאומית. אבו יונס מספר שבשנה הזו, במטרה להגיע לצמרת ליגת העל, הם הביאו את הכוכבים הכי טובים. כהגדרתו: "התפרענו בתקציב". למרות זאת, אחרי 12 שנים בליגת העל הם יורדים ליגה. במחצית העונה, אבו יונס נכנס לעובי הקורה. הוא מבין שהבעיה היא "בחדר ההלבשה". באווירה בין השחקנים. היו שם שני מחנות מסוכסכים.

פעם התקשר אלי מישהו, סיפר שהוא עצמאי ושאל אם אוכל לעזור לו לגבות כסף שלקוחותיו חייבים לו. היקף החוב עמד על כמיליון ש"ח. הוא פשוט עבד לאורך כשנתיים בלי לקבל תשלום. הוא אינו יחיד. היקף החוב שאדם זה אפשר ללקוחותיו הוא אמנם חריג, אבל רבים, עצמאים וחברות, שוכחים לגבות את המגיע להם.

חני קיבלה הכשרה במוסד רשמי השייך לאחד מבתי החולים הגדולים. היא מקצועית מאד, מוערכת בתחומה וכיום היא מורה באותו מוסד בו למדה היא עצמה. המקצוע שלה שייך לתחום הרחב של תמיכה באנשים נזקקים. זהו אחד התחומים החשובים וכפויי הטובה במדינה. היה ברור שחני, למרות מומחיותה, המקצועיות שלה, והצורך בשירות שלה - מתוגמלת בחסר.

אם נאסוף באופן אקראי קבוצה של כעשרה מנהלי צוותים, ונשאל אותם איזה ציון הם נותנים לעצמם, בסולם מ-1 עד 10 – הם יתנו לעצמם ציון תשע או עשר. כעת נאסוף את העובדים של אותם מנהלים. בשלב הבא, נבקש מכל אחד מהם לדרג באופן אנונימי, את המנהל הישיר שלו. מניסיוני, אני מעריך שהציונים שהם יתנו למנהלים שלהם יהיו פחות מחמש.

באחת העמותות בהן אני חבר, מתקיימת פעילות מנטורינג, בה הבוגרים מאמנים או חונכים צעירים יותר. פרויקט המנטורינג נמשך חצי שנה לכמה עשרות משתתפים. הפעילות מתקיימת בהתנדבות ובכל שנה יש לנו יותר מנטורים מתנדבים ממה שנדרש. העמותה מקיימת עוד פעילויות חברתיות בתוכה ועם צעירים בפריפריה, כולן על בסיס התנדבות ולא חסרים מתנדבים. מה מניע אנשים להתנדב? מה הסוד? ומיהם הנהנים?

"המצוין הוא האויב של הטוב" זו אחת האמרות השכיחות שאני שומע. למה מתכוונים אותם אנשים שחוזרים ומצטטים את האמרה הזו?